Le Tikkoun HaZohar : monter par la louange et l'étude

כדי להתרחב ולהשיג השגות מחוץ להשגות שלהם כל מה שבגדר או מקיף צריך להיות אור פנימי באיזשהו שלב ואם אנחנו לא מתרחבים אז יש בעיה של הצטמקות של הקטנה ועל זה בעצם צריך לעשות תשובה אנחנו תמיד מבקשים מהקדוש ברוך הוא שנוכל לאכול ולהפנים רעיונות יותר ויותר עליונים. על זה אנחנו אומרים, התגדל והתקדש שם יותקה, שמא הבא. כלומר, שהשם יותקה יהיה גדול, שנוסיף לו ובכן. זאת אומרת שהשם יהיה שלם, צריך בעצם לאכול מדרגות עליוניות אותן. ולכן המילה אכילה, זה לאכול בעצם יוד והה. התיקון הזה הוא בעצם תיקונו

של חיפור של אדם הראשון, שאכילתו לא הייתה נכונה. במקום להגדיל את התכנים של האכילה, הוא בעצם ירד למדריגה של טוב ורע ולא של עץ חיים. זה עץ חיים, יוד והה. האכילה הזאת היא בעצם ניגון אחד גדול, גבוה. ניגון של הנשמה הפנימית. לכן ככל שאדם מקבל מה שאנחנו קוראים בקבלה מוחין, אז הוא הופך להיות גדול. נקרא מוחין דגדלות. והמוחין האלה מלמדים אותו רק דבר אחד, מתינה. השפעה. זה נקרא מוחין דגדלות. אם מקטנות, זה קבלה. קבלה על מנת לקבל. זה בעצם תיקון חיינו, התיקון העיקר. כשאדם הראשון חכה

ביציר, הוא לא אכל נכון באיזה עולם הוא היה? הוא היה בעולם העצילות והוא נפל זה אומר שעולם הרוחני? כן, הוא לא היה בעולם הזה ולכן הוא נכנס לעולם הבריאה, היצירה והעשייה זאת אומרת שלושה עולמות, כל אחד כלול מעשר ספירות זאת אומרת שאנחנו צריכים היום לתקן בעצם שלושים ספירות כדי לעלות לעולם העצילות ולכן אומר רבי חיים ביטל בשם אריה הקדוש שצריך 30 פירות בטובי שבת על השולחן עשרה פירות מעולם הפריה עשרה פירות מעולם היצירה ועשרה פירות מעולם העשייה ההבדל ביניהם הוא שבעולם הבריאה הכל נאחד בעולם היצירה

יש גרעין פנימי בעולם העשייה יש פניפה חיצונית ולכן יש בעצם 30 פירות שזה התיקון הכללי כדי לעלות למדרגה העליונה הזו. דרך אגב, בפתיחה של הספר הזו, כתוב שהאדם הראשון חתה בזה שהוא לא למד קבלה. לא רצה ללמוד קבלה. כך אומר האריזה. או שהוא אכל לחם בפסח. ככה כתוב. מה זה אומר? זה פשוט אומר שבמקום לאכול את המוחין ידכא, כן? שזה הקבלה, שזה העולם הפנימי וזה נשאר בעולם שהוא ברוב החיצוני אז על זה אנחנו עכשיו ממשיכים ויש ניגון שעולה בשתי אותיות זה הניגון זה ניגון פנימי שעולה

בשתי אותיות כלומר הוא משתמש בשתי אותיות האלה כדי לעלות כגון הללו יא מה זה הללו יא? הללו יותק מה זה להלל אמרנו? להגדיר, נכון? להכיל. אז ככל שאנחנו מכילים יותר את היות כאלה, אנחנו גדלים יותר. ואנחנו הופכים להיות אלה שמגלים את השם בצורה טוטלית. ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד. זה שמה ישראל, השם אלוהינו, השם אחד. כלומר, אחדות כוללת, ראייה כוללת של המציאות ולא ראייה חלקית. אנחנו לא נוכל להגדיר. מה? לא נוכל להגדיר במון או במילה. לא חשוב. בעולם שלנו אנחנו אוכלים ואוכלים יותר ומתרחבים

יותר. יש לנו דחף פנימי שמגדיל אותנו, מגדל אותנו, מרחיב אותנו. למה אנחנו גדלים פיזית? מי מגדל אותנו פיזית? יצא מההתרחבות שלנו. אנחנו רוצים להתרחב ולגדול. אז נולדנו 50 סנטימטר או 40 או 30. אנחנו לאט לאט מתרחבים וגדלים. מי דוחף אותנו לגדול? מי דוחף אותנו להשתפר? כל שהאדם מתחף מפנימיותו לשיפור כזה, הוא יכול לדעת שהוא בעצם באכילת מוחים. אם חז ושלום אדם מפסיק לגדול, הוא לא רוצה יותר, כי אין לו כבר שאיפות, אז כאילו חז ושלום אין לו כבר מוחים דקתנות, אז הוא נכנס למדרגה של מוחים

דקתנות, שנקראים בלשון מודרני דיכאון. כגון הללויה שהוא הללו ידכא צריך להלל את ידכא תמיד שאנחנו מדבירים דבר אז מדגישים דבר זה למד דגושה מי האיש הלה זה הללו יש דגש זה אומר בעצם תבלה, תיקח, תאכל, תתרחב, תתפתח כדי שבעצם תפנים את העולם הסובב אותך. כי לאכול זה להפנים. ולכן, תמיד אנחנו חוזרים ואומרים שהציווי הראשון, לאדם הראשון, זה אכול תוכנו. שהוא רומז על הילול המלכות. מה זה הילול המלכות? הגדרתה, גילויה, שמהללת כשעולה לאבאה ואמא. אז איך מגדילים את המלכות? היא פשוט עולה למדרגות של ההורים שלנו. כשהמלכות

הולכת ללמוד אצל אמא שלה ואצל אבא שלה, זאת אומרת שהיא הולכת ללמוד נתינה. כי היא ביסוד שלה קבלה. אז אם היא נשארת בקבלה, היא לא יכולה לקבל. הקבלה האמיתית זה קבלה על מנת להשפיע. לכן היא חייבת ללמוד את זה אצל אבא ואמא, אצל המוחים. ככה רואים אם האדם גדל. שהם סודיו כדש הם הוויה. אז זה נקרא בעצם ניגון. למה זה לא נקרא שיר? זה נקרא ניגון כי הניגון הרבה יותר גבוה מהשיר זה דבר פנימי יותר שבעצם מגלה את הבחינות הפנימיות של השיר השיר בנוי גם הוא

מניגון פנימי ואית ניגונה דסאלי בעד חד כגון הלילי ביוד כלומר יש במקום הלילויה יש ניגון אחר הלילי הלילי אלו ההחציות אז מה זה הלילי? זה אותו דבר, זה הליל, אבל עכשיו זה רק של יוד. הלילי. הליל, יוד. הלילי. כן? ויש ניגון שעולה באות אחת, כמו הלילי באות יוד. כמו שכתוב, הלילי נפשי את השם. והיא הילול המלכות שמהללת כשעולה עד הבא. שהוא אות יוד בשם הוויה. ככל שאתה עולה גבוה יותר, אתה מכיל יותר. כל מי שיכול יותר, יכול פחות. אז אם הוא אוכל את אבא, אם הוא

מפנים את האבאות, מה קורה לי? אני הופך להיות אבא. פשוט מאוד. מתי אני הופך להיות אבא בחיים? כשאני בעצם הפנמתי אבאות. מתי אני הופך להיות סבא? כשיפנמתי סבאות. זאת אומרת שאני בעצם אוכל מדרגות יותר עליונות. זה לא סתם מגיע בחיים. מה רציתי להגיד? אמרת לך בעזרת השם אליך. אמן. סליחה, אללוי זה יותר גבוה מאללויה? כן. כי אללויה זה בעצם שתי אותיות, אבל אם אני אוכל כבר את היוד, אז כאילו כבר אכלתי את ההל. לכן אני אומר, אם אני עולה עוד יותר ועוד יותר, אם הייתי יכול

לאכול רק את קוצו של יוד, זה כבר קולל את הכל. אז או שעולה עד אין סוף ברוך הוא, שהוא סוד האחדות. אז הנה, יש עוד הלל שעולה עד אין סוף ברוך הוא. אז ככל שאני יודע להלל יותר גבוה, להגדיר יותר גבוה, לאכול יותר גבוה, אכילה פנימית, אז אני בעצם הרבה יותר ויותר שלם. בסדר? אני הופך להיות בעצם מכיל יותר את העולם הסובר אותי. ואית ניגונה דסליק בחמש כגון ה'. ויש ניגון שעולה לאימא. בחמש אותיות כנגד אות ה'. זה אימא. ראשונה שבבינה. הראשונה. כמו אהללה. מה זה

אהללה? אני אהלל בעתיד. אבל למה לא כתוב אהלל? כי אהללה זה אהלל את הה. שהיא אותי עוד אהלל. אני הולך להלל עוד הראשונה שהיא אמא. כלומר אני אוכל את אמא. אני מפנים את אמא שלי. כשאמא נכנסת בתוך זהי רמפין. אז מה קורה? הרגליים שלה נכנסות בתוך זהיר האנפין, אז הוא גדל. נכון? אתם זוכרים שהסוד של אבא ואמא נמצאים בגרון של זהיר האנפין. אז כשאמא ואבא נמצאים בגרון של זהיר האנפין של הילד, אז הילד בעצם יתרחב. סליחה, אני לא באתי סתם היום, אני באתי להפריח. מה שהמכתה

עכשיו שהרגליים שלה יורדות? כן. זה שאי אפשר לחשוב שזה הטפילין השני כן בדיוק ככה זה טפילין של רשי טפילין של רשי זה רגליים של אמא טפילין של רבנותם זה רגליים של אבא בסדר? אז מי שמניח גם רשי וגם רבנותם אז יש לו בעצם אבא ואמא אז רשי זה קודם, תפילים של רשי קודמים, כי הם נמוכים יותר במרכאות, זה אמא, ואחרי זה רבנותם, או מעל זה רבנותם, זה תפילים של אבא, ראש ויד. והיית מר בחינור דחמש נימים, והרי למדנו בחינור שיש בו חמש, כן, חמישה נימים, כלומר

צליל מיוחד, לרחוז על עליית המלכות לאמא. לקבל חמש גבורות ממותקות. נכון? הגבורות מתמתקות, איפה? למעלה, באימא. בשורש. זאת אומרת שהדינים, כן, הדינים מתמתקים בבינה. אז הגבורה, שזה בעצם הגבורות, …

…