Le Zohar, la séparation entre l'eau et l'eau et l'émouna

זאת אומרת שהדאגה הפנימית של אותם אנשים היא המלכות. הם כל הזמן דואגים למלא את העולם הזה מהחוויה האלוהית, ולכן הקב' הוא משתמש בהם, והם יודעים את התשוקה במרכאות האינסופית להתחבר לעולם הזה ולהתגלות בו. כל מי שמחכים, לא, למד ו' השייכות, אבל גם למד ו' שלושים ושישה. למד ו' בגמאטריאת לטין ושיטה אבו. ולכן לא, אשרי כל חוכי לא, שלושים ושישה. בגמאטריאת, שלושים ושש. והקשה שם המערשה ממה שמובא במסכת חולין, בגמרא אחרת. דף צדיק ב'. כלומר, בסוכה הממה כתוב שלושים ושישה צדיקים. במסכת חולין כתוב שיש ממה צדיקים

שהעולם מתקיים עליהם אז תחליט או 36 או 45 במים מתוקמה מניין ממה צדיקים יש לומר דעתם בצדיקים במעשים בעל מקמה ואחד חכמים בעיון מושכלים כמאיר כשמעלה במילים אחרות הצדיקים שמדבר עליהם המארשה במסכת חולין הוא אומר שזה בעצם עניין של צדיקים שהם צדיקים של מעשה כלומר צדיקים יותר נמוכים בקומתם שהם מעשיים יותר לא נמוכים באיחוד כן אבל נמוכים בקומה וכאן במה שאמרנו לפני כן, במסכת סוכה, זה חכמים בעיון. כלומר, חכמים בעיון, חכמים פנימיים, חכמים שמכוונים יותר, גם אם עשייתם אינה נראית בפורט. אז עכשיו אנחנו ניגשים לזוהר.

מה נחלק לי במגרם שעיים בצדיקים יהיו נחלקים? ורק למדבר צדיקים יהיו בארץ ישראל? איך קרה? אנחנו חוזרים לזוהר שהיה לפני שיש לנו שלושים ושישה צדיקים בארץ ישראל ושלושים ושישה צדיקים לבער מארץ ישראל על זה נאמר, אתם זוכרים, חלק ליבם, כן? כי ליבם בגמטריה זה 72 כלומר חלק ליבם, חלקו את ה-72 ל-2 יוצא 36 בארץ ישראל, 36 בחוי אז הוא אומר, רומן חלק ליבן, מי גרם שהעין בית האלה ייפרדו לשני חלקים, ורק למדווה צדיקים יהיו בארץ ישראל. אז הוא עונה אזור הקדוש ואמר, שאור וחמץ, דעינון ערב

רב. כלומר, השאור והחמץ, מה זה שאור וחמץ? זה בעצם כל מה שמנפח, כן, האגו, כל מה שנותן הרגשת מציאות עצמית, מנותקת כביכול מהבורא. וזה כוחו של הערב רב שהוא חז ושלום מכניס לעולם כאילו העולם הזה חי לבדו הם שאור וחמצא רומזים על זון דקליפה זה נקרא זון דקליפה מעבר לבניין של הקבושה יש בניין אחר שהוא זון דקליפה, זכר ונקבה של הקליפה שמהם יצאו הערב רב והם גרמו את הגלות קודם כל גלות מחשבתית גלות פנימית של מציאות כאילו מנותקת מדבר השם כאילו הם חיים מעצמן כאילו שיש

מציאות שהיא לא דרך השם בעולם ולכן הם גרמו את הגלות על ידי שמערבים את הרע בטוב עכשיו למה זה עוד יותר מסובך? כי זה לא רע לבד, זה רע שמעורבק בטוב כלומר גם כשאתה שומע כשאתה מקשיב להם, כשאתה מנסה לראות מה הם אומרים יש חלקים של טוב בפנים כי הרי אי אפשר לחיות רע טוטאלי, זה לא קיים תמיד יש ניצוץ אלוהי בתוך דבר אז הם משתמשים בניצוץ הזה ואז אנשים נופלים בכך אז לא רק שיש רע בטוב, גם בטוב ההוא שבתוך הרע יש רע זאת אומרת

ש... הבירור שלך גם אם אתה חושב שסיימת את הבירור חילקת חילקת לא גם במה שהוצאת יש עדיין רע זאת אומרת זה כל כך מחובר ומשולב אחד בתוך השני שאתה ממש בעץ הדעת טוב ורע ורע לא טוב או רע יש פה דיוק מאוד גדול שבכל דבר אתה עד אין סוף מברר, מברר ויש עוד רע בתוך הטוב ובתוך הטוב יש עוד רע וברע יש בטוב וכו'. והחבוב הזה זה גלות נוראי. ורזה דה מילתא וסוד הדבר נרמז במה שכתוב ויהי מבדיל בין מים למים. מה זה ויהי מבדיל? על

מי נאמר ויהי מבדיל? על הרקיעה, נכון? באיזה יום זה בשבוע? לבריאה? ביום השני. יהי רקיעה בתוך המים, ויהי מבדיל. מה זה ויהי? לא ויהי. זה לא בעבר. הוא תמיד יהיה מבדיל בין מים למים. בין מים עליונים לבין מים של העולם הזה, של הנהרות והימים. הרכיע הזה, אתם זוכרים? מי נמצא באמצעו? חיה. חיה אחת עומדת באמצע ערכיה, וישראל שמעת. וחגוק על מצחי ישראל. זאת אומרת שיש כאן הבדלה שהיא עתידית, שהיא נמשכת. זה כמו הווה מתמשך. שלעתיד לבוא יבדיל הקדוש ברוך הוא בן ישראל, שהם חינת מים עליונים

וקדושים, ובין הערב רב שהם מים תחתונים ומים זדונים. זאת אומרת שהקב' הוא משתמש אפילו בישראל כדי לחבר את העולמות, מצד שני הוא משתמש בישראל כדי להיות מובדלים בין חלק עליון לבין חלק תחתון. מים של קדושה ומים של זדון. דעלה יויתם הרב, אני רק רוצה שתבינו מה אני מנסה לומר לכם פה, שכל דבר שמחבר באותו זמן הוא גם מבדיל. נכון? אנחנו תמיד אפשר לראות את הדברים ככה. אנשים אומרים כמה ימים מפרידים בין פסח לשבועות. אבל אתה יכול להגיד גם כמה ימים מקשרים בין פסח לשבועות. מה הדיסטנס

ביןך לבין אשתך? מה הדיסטנס ביןך לבין עצמך? או כמה אתה מקשר ביןך לבין עצמך? זה סולם. הסולם מצד אחד הוא מראה שיש רווח בין שני הקומות. מצד שני הוא גם מחבר. הוא בונה שלבים. לכן עליהם נאמר, אך ביום הראשון, שהוא ערב פסח, תשביטו שאור מבתיכם. לכן בערב הראשון של פסח, לפני שנכנסים לפסח, לפני שרוצים לחוות גאולה, מי שרוצה להשתחרר מגלות כלשהי, מה הוא צריך לעשות? תשביטו שאור מבתיכם. מה זה תשביטו שאור מבתיכם? צריך להתנתק מהשאור הזה. שנמצא בתוכך יש מצבים בחיים שאנחנו חושבים שהם בלתי ניתנים

לפתרון ויש סוד גדול הסוד הוא כמו שיוצאי מחדר אם אני יוצא עכשיו מהחדר הזה ואני חוזר אחר כך לחדר הזה הכל ישתנה למה? כי יצאתי יצאתי ונשארתי בחוץ רבע שעה חזרתי לחדר עם רוח אחרת עם ראייה אחרת של המציאות, עם זווית תפיסה אחרת, ולכן מבגינתי הכל השתנה. למה אני מתכוון? לכך שכשרוצים לבנות משהו במערכת שלנו, לפעמים צריך לברוח מהמערכת לכמה זמן, כדי לחזור אליה בכוחות מחודשים. ולכן גם אם מצב לא טוב לך בחיים, צא מהמצב הזה לכמה דקות וחזור אליו. אדם שלא מצליח למשל שידוך הוא

יותר מדי בפוקליזציה של הדבר הזה אז העניין זה צא מהחדר הזה תפסיק לחשוב על זה ברגע שתפסיק לחשוב על זה הדבר הזה עוד יותר יתפוך הוא יבוא בצורה נכונה אבל עצם זה שאתה ממשיך במערכת אחת ולא נותן רווח אז אם משהו תקוע זה תקוע לעולם אז צא מהעניין ותחזור אליו ואז אתה תזכור מה כל התנאים במערכת ומה תקעות. זה נקרא להשביט את השאור. בסדר? עכשיו, מבתיכם, זה לא סתם מהבתים, אלא מהביתים שלכם. הרי אתם בעולם של בית. אנחנו כולנו בעולם של בית, בעולם של רבים, של

ריבוי, בעולם של פרטים, של התפרטות. כל העולם הזה מלא פרטים, מיליארדים של מיליארדים של פרטים. כל עוד ואתה לא משביט את השיאור, כן? ואת החמץ, כן? מהבית הזה, מהמדרגה של הבית, אתה לא יכול להיכנס למדרגה של האלף, שהיא גאולה, פסח. בדרשו חזל, במסכת פסחים, דף ה', אך חלק. פירוש ערב פסח, נחלק לשני חלקים. חצי הראשון של היום מותר באכילת חמץ, נכון? עד שעה רביעית. ובחצי השני אסור וסורפים את החמץ בתחילת שש וכן יחלק ויבדיל הקב". בין ישראל לערב רב שהם זרע המלאק בערב הגאולה כי זה

ערב פסח במובן כללי יותר כמו שבערב פסח עד ערב פסח יש חמץ בעולם עד ערב הגאולה הגדולה עד יום הגאולה ביום הגאולה עצמה היום יתחלק לחציו שיש עדיין את החמץ לבין חלק שכבר סורפים אותו. זאת אומרת שתשימו לב, זה סוד גדול, אנחנו לא מתכוננים, למרות שיש מצווה ללמוד על עניין החג וילכות החג חודש ימין, מה שקורה במציאות זה שהגאולה לא מתחילה בפועל אלא באותו יום שהיא מתחילה. זאת אומרת שהגאולה הממשית מתממשת ברגעים האחרונים עד סוף הגלות. ושם דווקא יש איזה מין ריבוי כזה, כי הרי אוכלים

כאילו בחוונה החמץ באותו יום. ואחרי זה שורפים את הכל. יש איזה מין פארדוקס באותו יום. אז זה הערב רב וזה רע מלא. שיאור וחמץ. והקדוש ברוך הוא ישרוף ואימחה …

…