Naassé vénichma : le passage de la Torah écrite au sens caché

אנחנו בפרשת משפטים בעזרת השם נלמד על ההבדל בין נעשה לבין נעשה ונשמע הרי בתורה כתוב פעמיים הבידוי פעם ראשונה כתוב נעשה, פעם שנייה כתוב נעשה ונשמע מה ההבדל? אז לפני שנתחיל, זה הפסוק בתורה, הפסוקים בתורה בשמות כ' אז תשימו לב להבדלים. ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי השם, דובר על דברי השם, ואת כל המשפטים, ויאן כל העם כל אחד, ויאמרו כל הדברים אשר דיבר השם נעשה. רק נעשה. אחר כך קורה משהו. ואנחנו רואים שזה משנה את התמונה לפי התגובה של בני ישראל. מה קורה? ויכתוב

משה את כל דברי השם, וישכם בבוקר, ואיבן מזבח תחת ההר, ושתים עשרה מצבה, לשנם עשר שבטי ישראל. כלומר, אחרי שמשה דיבר וסיפר את דברי השם, את המשפטים, מה זה המשפטים? אומרים חכמנו, זה הדברים הפשוטים, המובנים. חוקים ומשפטים אז הדברים והמשפטים זה הדברים הפשוטים פשוטי הפסוקים פשוטי התורה כשמשה סיפר להם את זה אמר להם הם אמרו נעשה אחרי זה ויכתוב משה את כל דברי השם מה זאת אומרת את כל דברי השם מה הוא כתב כנראה כתב את הדברים האלה תכף נראה ויכתוב משה ואז וישלח את נערי

בני ישראל ויעלו עולות ויסבחו זבחים יש כאן תהליך של עולות וזבחים שהנערים שבני ישראל עושים שלמים לשם פרים ואז הנה ויקח משה חצי הדם ויסם באגנות וחצי הדם זה רק על המסבח אומרים חכמים שהוא לקח מהעולות ומה סליחה מהזווחים כן העולות הזווחים השלמים הוא לקח מחצי הדם איך אפשר לקחת חצי הדם בדיוק זה היה ממש כוח שצריך לדייק בו אז בא מלאך ועשה את הפעולה הזאת להפריד את הדמים מה הוא עושה עם הדמים האלה חצי הדם הוא שומר שם בשני הגנות וחצי הדם שם על המזבח

בשביל מה אנחנו יודעים שאת חצי הדם הוא זורק על עם ישראל ואת החצי אדם שעולה למזמח, זה עולה. מה קורה? והיא קח ספר הברית. מה זה ספר הברית? עוד לא שמענו בכלל שיש ספר כזה. פתאום מופיע לנו בפסוקים ספר הברית. אז אומרים למפרשים, ספר הברית זה כל מה שהיה מי בראשית עד עכשיו. זאת אומרת, התורה לא עד ספר דברים, אין עדיין ספר דברים, אין אפילו בעיקרה, אין במטבע, יש עד שמות ועד עכשיו, עד איפה שהם נמצאים. אז משה לוקח את הספר הזה, ספר הברית, והקרא באוזני

העם, עכשיו הוא קורא את זה באוזני העם, ואומרו כל השם דיבר, השם נעשה ונשמע. עכשיו זה הופך להיות נעשה ונשמע. הוסיפו את הרובד של הנשמע. אז אנחנו רוצים להבין בסיית הדשמי, מה קרה כאן? בדיוק על מה מדובר כל הטקסט הזה שהוא מאוד מאוד מורכב, ולא מבינים בפשט אפילו מה הולך כאן. הפירוש הוא הפירוש של הרב לורי השליטה על העניין הזה מצילו הבדל כי קודם בעת שדיבר בפה אמרו כל אשר דיבר השם נעשה ואחרי זה כשכתב את דברי הברית אמרו נעשה ונשמע אז יש הבדל בין דיבור

לבין כתיבה אחרי הכתיבה הם עלו קומה משמע שיש כאן דבר מאוד חשוב, לא רק בכתיבה עצמה, אלא שמשהו השתנה במהות. ויש מבאר טעמו של דבר. ובספר צרור המו, על פרשת יתרו, מבאר שקודם דיבר לפני העם דברים כפשוטם. כמו שאמרנו מקודם, משה רבנו אומר קודם כל את פשט הדברים. ולכן אמרו נעשה לבד, כי הפשט הוא כן נגד נעשה. זאת אומרת שהחלק התחתון, שהוא בעצם מה שכתב בעל פה, מה שאמר בעל פה, מה שדיבר בפה. זה החלק של הנפש, זה החלק של הפשט. כמו בספירות, הספירה התחתונה מיוחסת

לפשט. אבל אחר זה שכתב דברי הברית, הסביר סודות ורזי התורה. כאן אומר בספר צרור המור, שהשלב הבא היה כבר עניין של סודות. של רזין, תראה איתה. כאומו, סוד השם ליראב, הוא בריתו להודיאם. סוד השם ליראב, זאת אומרת שהכלי, קיבול של סוד השם, זה יראב. אדם שאין לו יראב, לא יכול לקבל סוד השם. כן, סוד השם, יראב, דווקא. זאת אומרת שהכלי, עוד פעם בספירות, מה זה יראב? זה מלכות. מלכות נקראת יראב. כדי שנראה יותר בבירור, יש לנו כתר, חוכמה ובינה, שהם ג' ראשונות, חסד, דבורה, תיארת, נצח,

הוד, יסוד ומלכות. פה זה בעצם הפשט, כל זה כנגד הרמז, זה הדרוש וזה הסוד. יש גם תורה בעתיקה סתימהה שהיא גבוהה, לא נתייחס עכשיו. כשמשה מדבר איתם בפה את המשפטים אז הוא בעצם נותן להם את פשט הדברים ברגע שהוא כותב הוא נותן להם סודות ורזי תורה זאת אומרת שהוא כבר הגיע למדרגה עליונה הרי כאן זה נקרא חוכמה אילאה וכאן זה נקרא חוכמת התאה המלכות נקראת חוכמת התאה והחוכמה נקראת חוכמה עליונה אז בשלב א' הוא נותן להם את הפשט, ואז הם אומרים נעשה, כי אנחנו פה בעולמות,

עולם העשייה. יצירה, בריאה, הצילות. זאת אומרת שבפשט הדברים, מה שהתגובה הייתה, זו תגובה שחייבת להיות מתאימה. אבל כשהוא כתב את דברי הברית, הסביר סודות ורזי התורה, כי אומרו, סוד השם לירי אב. עכשיו, למה סוד השם לירי אב? כי אם נתרגם את זה פה, גם כן אפשר להוסיף בתוך השורה שהמדריקה הזאת זה ירעה. זה הכלי. מי שאין לו את הכלי הזה לא יכול לקבל את הסוד. אבא יסד בראתה. זאת אומרת שבלי ירעה אין סודות התורה. מי שלא יראה אשר, אין לו סודות התורה, לא יכול לגלות סודות

התורה, לא יהיה מקובל. למה קורן לא מקובל? כי הוא לומד קבלה. קבלה זה כלי. כלי קיבול. זאת אומרת שהכלי שמאפשר את תורת הסוד זה עירת השם. ככה בודקים אם למישהו יש עירת השם או לא. סוד השם היא עירה. הוא בריתו להודיעה. גם כן לשומרי בריתו, כמובן. ואז בגלל שהחוכמה עכשיו, מי זה החוכמה? חוכמה, כן, בסוד, זה נקרא זקנים. ולכן תראו מה אומר פה הבא, ואז... הזקנים והחכמים הנה רמז לזקנה ולחוכמה שבהם כן שבעם ישראל אמרו נעשה ונשמע לא כולם אמרו נעשה ונשמע אלא הזקנים והחכמים זאת

אומרת מי שהגיע אליהם המדרגה העליונה של תורת הסוד לכולם הוא הסביר את תורת הפשט ולכן כולם אמרו נעשה ולכמה מהם אחרי שהוא כתב שזה הזקנים והחכמים, הוא כבר הסביר את פנימיות תוכן הדברים, את נשמעת הטקסט, ואז הם אמרו נעשה ונשמע. זאת אומרת שנתווספה במדרגה העליונה השמיעה. כן? שמיעה משמעה הבנה. אז הם אמרו נעשה ונשמע. מה זאת אומרת איך זה מסתדר? זאת אומרת שהם כולם כאיש אחד בלב אחד. כן, נעשה ונקמד וכאחד, זה בעצם גם בבשוטים, זה לא דווקא הסקט. לא, אז זה העניין, עכשיו אנחנו רוצים

להבין שבתוך עם ישראל יש בעצם עליית מדריגה. אז מה שאתה אומר, בוא נראה עכשיו איך זה הולך להיות בטקסט, בדיוק הוא על זה עכשיו יורד לעומק הדברים, ויסביר לנו בעצם שעם ישראל העבר שינוי מהותי בין שתי המדריגות. ולכן בהתחל אז רק נעשה, פתאום זה הופך להיות נעשה ונשמע. אז השאלה שלך היא בהחלט במקום. הוא מדויק כדבריו, ומה שנאמר דברי הברית. תשימו לב, ויקח משה חצי אדם, ויקח ספר הברית. ספר הברית, מה זה ספר הברית? זאת אומרת, בריתו לעוד ים. יש כאן רמז לפסוק, ספר הברית, בריתו

לעוד ים. זאת אומרת מדרגה עליונה, שנקראת ספר הברית. וקודם נאמר רק המשפטים, כן? ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי השם ואת כל המשפטים. זאת אומרת שיש הבדל בין ברית לבין משפטים, בין ספר הברית לבין המשפטים. המשפטים מספירים לנו תמיד חז'ל שזה דברים שאפשר לקבל אותם בשכל האדם. ויש דברים שלא מובנים שהם יותר פנימיים וסכל האדם צריך עבודה של דת של אמונה של מדרגה יותר פנימית ובהכרח משום שמשפטים הם המצוות המעשיות אנחנו חוזרים לעולם העשייה ודברי הברית אפילו בלי לעלות עד למעלה דברי הברית אנחנו גורמים

שיש לזה דבר יסוד דברי הברית, הדברים שהם למעלה מן הברית, שדרך הברית יעברו. הוא על הייחודים העליונים, שנעשים למעלה. מה זה ייחודים? ייחודים זה צירוף אותיות ושמות, שנוהגים לעשות …

…