Chabbat, Chmitta et le Mishkan : revenir à sa nature
Pourquoi la Torah répète « zakhor » et « chébi'i » : le repos premier, don d'en haut, et la semaine comme retour au naturel.
Rav Yoël Benharrouche
Ensuite : Yitro : la voix qui mène à l'acte, Amalek et Mitsraïm, 1 h 30
השיעור בכתב
לקריאת תחילת השיעור
תמלול אוטומטי, עלול להכיל טעויות.
עזרת השם, נשם איכות קודשה ברכוש חינדה ברשות הרבנים נדבר היום בעניין פרשת יתרו בנושא שאנחנו, הוא כל כך מרכזי שאנחנו עוברים עליו הרבה ולכן בסיית אדישמאיה החלטתי גם להתעסק קצת בעניין של השבת בפרשת יתרו הכתוב אומר זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וביום השביעי שבת לשם אלוהיך אומר הרב לורי הזצל יש לבאר סדר הפסוקים שקודם מתחיל זכור את יום השבת לקדשו ואחר זה ששת ימים תעבוד ושוב ביום השביעי שבת לשם אלוהיך כלומר יש בעיה כאן שאנחנו רואים שכשאנחנו מדברים על השבת
אנחנו זורקים את הרעיון אבל מיד אנחנו הולכים לכיוון אחר הולכים לכיוון של חול ואחרי שסיימנו עם מערכת החול שוב באים וסוגרים את העניין של השבת שלכאורה אם אתה רוצה לדבר על השבת תדבר על השבת כל פעם שאתה פותח את הפה לדבר על השבת אתה קודם כל מדבר על ימות החול ואחרי זה אתה חוזר לנושא המרכזי שלך של השבת למה? ששת ימים תעבוד ואחר זה ביום השביעי שבת לשם אלוהיך זכור את יום השבת לקדשו בסדר הזה זה היה יותר טבעי פה הוא אומר שבת הולך לחול וחוזר
לשבת ולכאורה יש בזה רמז על סדר הבריאה התורה שומרת על הסדר הזה ודואגת לחזור על אותו סדר כמו סדר שהיה בבריאת העולם ככה גם כן עניין של השבת שהרי אדם הראשון נברא בערב שבת ולא קדמו לו ששת ימי החול ותחילת קיום מצווה בפועל שהייתה לו היא מצוות שבת זאת אומרת, אדם הראשון לא הכיר את היום האחד, את היום השני את היום השלישי, את היום הרביעי ולא את היום החמישי הוא נברא ביום השישי לבריאה ברגע שהוא נבע ביום השישי לבריאה, כנראה שיש מסר. המסר הוא כנס לשבת.
זאת אומרת שהוא לא רואה מה שהיה לפניו, הוא רואה רק מה שמול עיניו. יש לו עוד כמה שעות ואז הוא נכנס לשבת של הבריאה. אז לכן לא היה לו ידיעה בכל מה שקדם לו. ואחרי זה, אחרי שסיים את השבת, באו שישה ימים. ושוב בא השבת. אז גם כאן אנחנו רואים שבעצם זה כאילו לומר שהאדם הראשון הדבר הראשון שהוא ראה מול העיניים שלו זה יום שבת אחרי שבת הוא ראה שישה ימים של חול ושוב פעם הוא נכנס לשבת אז גם כאן הסדר חוזר על עצמו שוב בא
השבת אחר עבודת שישה ימים והיא הבחינה של אילמלא שמרו ישראל שתי שבתות כן מיד נגעלים זאת אומרת שתי שבתות השבת הראשונה שהיא המסר הבניין שאמרנו אותו אחרי זה יש ימות השבוע ואחרי זה יש את השבת השנייה אלו הן שתי השבתות שבעצם חזל מתכוונים אליהם אל מלא שמרו ישראל שתי שבתות אז מה זאת אומרת לשמור שתי שבתות? שבת שלפני, שבת שאחרי זה לא סתם שתי שבתות אחת אחר השנייה אלא יש כאן בעצם רעיון, גנוז לשמור שתי שבתות במנגנון הזה שבת שקודמת לכל מעשה הבריאה שבת שאחרי כל
מעשה הבריאה ובמקום אחר נאמר שבת אחת שמרו ישראל שבת אחת אפשר לומר ששתי השבתות הם כלולות בשבת אחת והכוונה כי שבת ראשונה באה בתורת מתנה אז הנה עכשיו ההבדל בין שתי השבתות השבת שאנחנו מדברים עליה בתחילת הרעיון, בתחילת הנושא היא בעצם נקודת האקסיומה הראשונה שזה אין לנו שליטה בדבר הזה, אין לנו שום עשייה על הדבר הזה וזה בא ממעלה למטה במתנה שמכינה את האדם לימי החול אז השבת שקודמת היא הכשרתו של האדם לכל השבוע שיבוא אחרי אותה שבת ואחר שמקיים ששת ימים תעבוד בקיום תורה ומצוות
אז האדם יורד לכל ימות השבוע שלו בזכות השבת שקדמה אחרי שהוא עשה את כל ימות השבוע כראוי עם ההערה מיוחדת של עבודה עבודת השם בקיום תורה ומצוות בימות החול אז מה קורה? אז ביום השביעי שבת לשם אלוהיך זאת אומרת שיש עוד שבת אחרי זה וכאן היא בעצם כבר יום השביעי כי היא באה אחרי שישה ימים לכן היא נקראת גם היום השביעי לא רק בשמה שבת אלא לפי הקצב של אחרי שישה באה שבעה ובכל זאת קוראים לה שבת כלומר יש לה שתי מדרגות אם לשבת הראשונה קראנו
רק שבת לשבת שאחרי קוראים גם היום השביעי וגם שבת שבת לשם כן שבת לשם נכון היא שבת ושבת ראשונה לא נאמר בה לשם אלוהיך כן כי היא שבת בשביל האדם זאת אומרת הקדוש ברוך הוא נותן לנו בעצם מתנה את השבת הראשונה והשבת השנייה שאחרי המעשה שלנו היא שבת לשם שהתעלה על ידה הראשונה כן אבל יום השביעי שבאחר ששת ימי העבודה אתם רואים יש לו גם מספר הוא יום השביעי אז נעשה השבת במדרגה העליונה של שבת לשם אלוהיך אז יש בעצם כאן קצב מיוחד שצריך לשמור עליו
כנראה שהשבת שקודמת היא שבת מתנה לאדם ושבת שאחרי היא כל העבודה של האדם שמעלים את הדברים לשבת לשם וצריך להבין מה העניין הזה כמובן כל זה מופיע בפרשתנו אמנם מצינו כאן זה גם במצוות שמיטה בפרשת בהר מקור אחר שנאמר שם כי תבואו אל הארץ וכו' ושבתה הארץ שבת לשם עוד פעם אנחנו עוברים משבת הזמן לשבת המקום האם הדבר הזה חוזר על עצמו? כן, הנה שבת המקום היא ארץ ישראל שבת הארץ כשכתוב על העניין של כי תבואו אל הארץ כתוב ושבתה הארץ שבת לשם אז הנה שבת
ראשונה אחרי זה הפסוק מיד נכנס לשש שנים תזרע שדך שש שנים תזמור כרמך וכולי וכולי ובשנה השביעית אותו רעיון שבת שבתון יהיה לארץ שבת לשביל תשימו לב אותו רעיון חוזר בקשר לארץ אז גם אפשר לומר לפי מה שהוא אמר לפני שהשבת הראשונה הייתה בשביל הארץ עצמה והשבת שאחרי שישה שש שנים של עבודה זה בעצם שבת הארץ אבל זה שבת לשם אלוהיך שבת שבתו אז למה הרעיון הזה? מה קורה כאן שכל פעם שאנחנו בעצם רוצים לדבר על השבת מיד משליחים אותנו למדרגה של חול אומרים לנו שבת,
חול ושבת למרות שכאן יש הבדל ופה אומרים שבת לשם גם לפני מה? בשבת הארץ שבת הארץ שבת לשם כן, נכון יש כאן שינוי במה שהוא לא אמר בשבת הזמן זה נכון אז בואו נראה איך הוא מתייחס לכל זה והרי גם כאן תחילה נאמר ושבתה הארץ שבת לשם ואחרי זה שש שנים תעבוד ואחרי זה בשנה השביעית שבת לשם וכאן הרי לא נוסף כלום שקודם כבר נאמר שבת לשם כמו שאתה שואל כלומר לא כמו שהיה בשבת ששבת ראשונה של הזמן הייתה רק לאדם, כאן השבת הראשונה אפילו של
האדמה היא כבר שבת לשם. אז מה הרווחנו בעצם אחרי שש שנים? וכן זה מצינו עוד בעניין המשכן. אנחנו עוברים עכשיו עוד למדרגה אחרת, למשכן, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אותו דבר, רעיון כללי, המשכן. ומיד אחרי זה מתחיל לפרץ מה צריכים למקדש ושוב מסיים מה שצריכים לעשות מכל הדברים כלים וכו' ועשו את המשקען יריעות שזה כאין כלל ופרט וכלל בשלושת הדברים האלו שבת, שמיטה ומקדש וצריך בו אז יש לנו בעצם מנגנון חוזר והוא כלל, פרט וכלל שבת בכל התחומים חול ושבת למה הקצב הזה? למה הבניין
הזה בצורה כזאת? ומכל הלאה נראה שסדר הבריאה ושלמותה הוא להיות יום שכולו שבת אנחנו רוצים להגיע למנגנון כזה בכל התחומים של מדרגה של שבת כולה יום של מדרגת שבת כלומר מנגנון שבתי כזה יום שכולו שבת ולולכת או של אדם הראשון בעץ הדעת הרי היה נכנס ליום שכולו שבת הוא מנוחה כי הוא הרי נולד נברא ביום שישי נכנס מיד לשבת ואז הוא היה מגיע לגמר התיקון אבל הוא חטא לפני שבת זה לפני שבת אבל הוא חטא לפני שבת בשבת כבר לא היה אפשרות לחתו בוא נגיד שבת
הוא היה כבר נכנס זה כבר היה התיקון אבל הוא חטא לפני שבת ביום שישי ורק משום החטא שנפלו ניצוצות הקודש או ניצוצות הקדושה הקדושים למטה וצריכים להעלותם למקומם אין …
Cours de la chaîne YouTube du Rav Yoël Benharrouche
Dans la même série
Cours sur la paracha de la semaine, dans l'ordre de la Torah.
- 18
Vaera : la sortie d'Égypte, un tri entre Israël et l'ÉgyptePourquoi les plaies frappent l'Égypte, et pourquoi Hachem se révèle d'abord comme nation à Israël. - 19
Vaera : la Gueoula comme réparation de la DaâtSelon le Ari et le Sefer Beit Ganzei, l'exil d'Égypte répare la faute de la Daât et l'unité du Nom divin. - 20
Sortie d'Égypte, mois de Chevat et naissance du peupleLe cours relie le mois de Chevat, Sefer Devarim et les paracha Bo et Yitro à la sortie d'Égypte et au don de la Torah. - 21
Bechalah : les nuées de gloire, la manne et le puits - 22
Chabbat, Chmitta et le Mishkan : revenir à sa naturePourquoi la Torah répète « zakhor » et « chébi'i » : le repos premier, don d'en haut, et la semaine comme retour au naturel. - 23
Yitro : la voix qui mène à l'acte, Amalek et MitsraïmPourquoi l'annonce de Kriat Yam Souf et de la guerre contre Amalek pousse Yitro à se rapprocher d'Israël. - 24
Yitro et Mishpatim : pensée d'ensemble et détails de la vieComment le don de la Torah relie la vision globale à la justice concrète, de l'exil des pensées à la loi œil pour œil. - 25
Mishpatim : chaque élévation commence par un retour au point zéroPourquoi la Torah répète-t-elle le don au Sinaï dans Mishpatim, et ce que le « naassé vénichma » apprend sur la renaissance intérieure. - 26
Naassé vénichma : le passage de la Torah écrite au sens cachéLe verset de Mishpatim distingue la parole orale et l'écrit, et explique pourquoi le peuple ajoute « nichma ». - 27
Le Mishkan, présence divine qui se fait prochePourquoi le Mishkan, la résidence de la Chekhina dans le désert, est une étape de la révélation d'Israël.
— un nom de Rav à ajouter, un problème de son ou d'image ?
Une question sur ce cours ?
La réponse s'appuie d'abord sur ce cours, puis sur les autres cours des Rabbanim, avec le passage exact à écouter.
Commentaires et questions au Rav