Amalek, la Havaya et la maîtrise du temps

איך תתכונס? זה לא תתכונס. הייתה הפעלה מוקדמת, אי אפשר. נו, נו, נו. שש! פיק עם השכונה, היה לכם חצי שעה. אנחנו בעניין של מכיית המלא מן העולם. כל הנושא מטהל אליה, טהל אליה יודקה שזה שתי אותיות של מכיית המלאק כלומר להשלים יודקה היא יודקה ובקה שזה בן ובת כלומר זכר ונקבה זון וכשתתבטא להכיזה של החיצונים מהמדרגה התחתונה הזאת של זכר ונקבה של זון אז בעצם כל העולמות ישבחו ויהליו לו הקדוש ברוך הוא וזה בעצם מחיית עמלק זאת אומרת שאין לעמלק אחיזה ביוד ובה אלא באותיות ובה

כי יד על כס יע מה זה על כס יע? על הכיסא של יע על המדרגה שיה יושבת עליה והמדרגה שיה יושבת זה ובה ולכן אפשר לומר שבגלל שהמדרגה העליונה, יהוד והה, עיקר פעולתה היא בהה ולא ביהוד, כי היהוד היא בעצם כוח אנרגטי ראשון. אז ההה בעצם פועלת, והיא פועלת שלא לגלות. המלאק לא רוצה שיגלה את הווה ואת ההה. בעצם הוא רוצה למנוע את ההווה. כלומר, איך רואים שהמלאק פוגע במישהו? זה האדם שלא חי בהווה. הוא חי בעבר. או שהוא חי בעתיד. אין לו הווה. זאת אומרת

שהוא בעצם לא חי. ואדם שלא חי אין לו הוויה. כי ההווה הוא בעצם ההוויה. אז זאת בעיה גדולה מאוד. וברגע שאין הווה, אז חמש ועוד חמש, עשר ועוד אחד, שש עשרה, אין לו בעצם את הטוב. שש עשרה עם הכולל, אין לו בעצם את הבניין של הטוב. הוא לא חש את הטוב כי הוא לא חי בהווה של עצמו. והוא נקרא מת. וזה נקרא רשע. חזר שלום שנפל למדרגה הזאת של עמלק, שהרווה שלו בעצם נעלם, ומכיוון שהוא לא חי בהווה, אז הוא פוגע במציאות הכללית הזאת של ההוויה,

לא רק בשם י' כבף, כי הוא לא יכול לפגוע בקדוש ברוך הוא, הוא רק יכול לפגוע בגילוי שלו. והגילוי שלו זה הוא, הוא עצמו, האדם. האדם הוא גילוי של הקדוש רוחם, ולכן אם האדם פוגע בגילוי של עצמו, הוא לא פוגע בעצמו, הוא פוגע בשם. בשם. ולפגוע בשם זה לעשות בעצם חילול של השם. לא חילול של השם, אלא חילול של השם, של הגילוי. חילול הגילוי. אז אנחנו ממשיכים, לכן... יתמכו המלכים מעל מה ימכו המלכים מן העולם כמו שכתוב כי יד על כס יה אני חוזר, היד היא

על הכס של יה אנחנו בפסקה השנייה בצד ימין רוצה לומר כשהתגלו אבא ואימא שם י' ושם אביה אז איך בעצם מחזקים את ה' ואת ה' מגבירים את ה' ואת ה' כשיש תגבורת של האו של המוחין, של חוכמה ובינה אז בעצם זה מסלק את כל החיצונים הרי אין סילוק לחיצונים יותר גדול מהילוי אבא ואמא אמא מסלקת ואבא בכלל הורס, מחלק את הכל אז אמא באה ומסלקת את כל מה שמנסה לפגוע אבא והו וכל מה שמנסה לפגוע בהה ואבא גם הורג את הכל אז הוא מנקה בעצם את

כל השם ביום ההוא יהיה השם אחד הוא שמו אחד אז תתבטל קליפת המלק ודאי הוא וזה הטעם של סוף הפסוק לרמו שסופם יהיה שהתבטלו ויפסקו מן העולם אתה חוזר לדבריו של מעלה עכשיו כל המלק הזה בוודאי שיש לו זו תכונות ויש לזה גילויים בעולמנו זה עניינים של ספק, עניינים של פחדים, עניינים של שיתוק עניינים של חבלה במהלך, חבלה ברגליים, חבלה בחלק התחתון. כל הדברים האלה הם בעצם המלאק. המלאק, לא לשכוח, זה מי שמחבל בדרך. מתי? לא סתם בדרך כלשהי, אלא בדרך של יציאה ממצרים. כל פעם

שאתה רוצה לצאת ממצב לא טוב שאתה נמצא בו, אז באים ושוברים לך את המנגנון הזה, כל התנופה הזאת. זה נקרא יציאת מצרים בדרך, אשר קרחה בדרך. אז עניין של קרי, עניין של מקרי, עניין של קריאות, עניין של התיישנות, עניין של יאוש. כל הדברים האלה הם המלאקים, זה הכוח של המלאק. המלאק זה לא רק עם, אלא זה גם תופעה פנימית שנמצאת בכל אחד ואחד מאיתנו, והיא תוקפת. בכל יום מחדש, בצורה שלה, כל עוד ואנחנו לא מגלים את המוחים בגדלות, י' כ', וכשהם הופיע ה' כ', אז בעצם

זה פותח את כל השערים. זה מה שקרה במתן תורה. מתן תורה הופיע ה' כ', לכן נאמר שם, בילה המוות לנצח. רק שאחרי זה הייתה נפילה, שוב פעם, בחלק התחתון, לאלה שלא קיבלו את המוחים, ומהם נמשכה כל הקליפה מחדש. ואמר דבר אחר, פירוש אחר, על מה שכתוב, ועשה לי מטעמים, על ידי ברורי ניצוצי הקדושה מן הקליפות. כשיצחק מבקש לעשות לו מטעמים לפני שהוא מברך, אז הוא בעצם מבקש לעשות ברורים של כל הניצוצות שנמצאות בעטופים, כן? בקליפות. הוא בקיש את זה מייסד, לא? מה? הוא בקיש את זה

מייסד. כן. הוא מבקש ממי שנמצא בפניו, הוא רוצה לבדוק, הוא רוצה לעשות טסט, מי בעצם מסוגל לעשות ברורים בעולם הזה. כיוון שישב הוא איש שדה, מטבע הדברים שהוא יעשה את זה. כי יעקב אישתם יושב אוהלים, והוא לא מסוגל לזה. התכונה הפנימית הראשונה של יעקב היא לא מספיקה, היא יותר מדי עליונה. אנחנו צריכים אדם שהוא בעולם הזה, אדם שירד לעולם הזה, הוא ירד, הוא בעולם הזה, הוא איש שדה, שדה זה מלכות. ולכן יצחק מכיר את העולם הזה, ויצא יצחק לסוח בשדה. הוא בעצמו יוצא, הוא בעצמו איש

העולם הזה, הוא איש של גבורות. ולכן הוא מחפש אדם שקרוב מאוד לנשמתו ולהמשכיות שלו. ואנחנו שמכירים את הסיפור, אנחנו נוטים לזלזל בעשיו. אבל זה לא כל כך ברור. יעקב רוצה דמות שמסוגלת להיות גם בעולם הזה לכן צריך יעקב להתחפש, לעשות מאמץ מאוד גדול כלומר לשחק אותה במילים שלנו היום ולמה הוא צריך לעשות את זה? כי זה שיעור בשבילנו אנחנו לא יכולים להיות בחורי ישיבה מנוטרלים ומנותקים מהעולם הזה זה טוב, אבל המבחן הגדול זה כשאתה יוצא מהישיבה לעולם, לחיים האם אתה מסוגל גם בחיים לעשות ולהמשיך את

הניצוצות, את הבירורים האלה? או שאתה רק בתוך איזו מין כונחייה של צמר גפן? אתה בטבעת נוח. בוודאי שזה פשוט, אבל איפה אתה חי? ולכן, זה נקרא מטעמים. הבירורים הם בירורים קשים. למה? כי כשמדברים על בשר, הבירור מאוד מאוד קשה. עשינו בירור שבוע שעבר על פירות. פירות זה בירור ראשון. זה הכי קל. אין מה לעשות בפרי. אתה מברך, ואתה קצת מכוון, והניצוצות עולים. הם מתנתקים מהפרי. בחודש הבא אנחנו נעשה ברור יותר פנימי, בעזרת השם, ביין. זה כבר המיץ של הפרי. וביין כבר קשה לעשות ברורים, כי מי

שלא מכוון, אז הוא יכול ליפול יותר בקלות. ובחודש שלאחר מכן נעשה עוד ברור, עוד יותר קשה, בבשר. אז יש לנו בעצם ברור בטו בשבד בפירות, בטו באדר ביין, ובטו בניסן בבשר. פה הוא מיד מדלג, הוא הולך לגדול ביותר, לתיקון הבשר. תיקון הבשר זה תיקון כללי, תרתי משמע, כן? הבשר זה לא רק לאכול בשר, זה כל מה שקשור לבשר, לבשריות. כל מה שקשור לנטיות התחתונות שלנו, המאוד מגושמות, המאוד... קליפתיות, כן? זה ממש עטוב בבשר מי שיודע לאכול בשר כראוי עושה תיקונים גדולים הגמרא אפילו אומרת שאם הארץ

אסור לו לאכול בשר בשבת כי הוא לא יודע לעשות ברורים בכלל כאשר אהבתי מה זה כאשר אהבתי? זה היינו מפיקודין דעסה זה נקרא מצוות עשה כלומר, לך תעשה לי ברורים מהצד של קום עשה מהצד של רמח והיא כך את הרומח בידו כלומר מי שלוקח בידו את המעשים על ידי קיום מצוות עשה שהם מבחינת אהבה וחסד אז זה עניין של אהבה אהבה זה אחד בגמאטריה זאת אומרת לך תעשה לי ברורים כדי לגלות את האחדות האלוהית את האחד את האחדות הכוללת הזאת את החסד את הנתינה את הנטייה

לתת במילים אחרות כל המבחן כאן זה מבחן של מי ימשיך ויגלה את עם ישראל עליו נאמר ותורת חסד על לשונה הנה המלכות היא כנסת ישראל תורת חסד על לשונה …

…