La Chekhina, le Chabbat et la Gueoula selon le Rav Benharrouche

מתלבשת בימות החול בעולמות ביעה כדי לברר מהן את הניצוצות הקדושים כלומר המלכות יוצאת מעולם העצילות, רגליה יורדות מוות כשהמלכות יוצאת מעולם העצילות היא אוטומטית כבר בעולם הבריאה עולם הבריאה ביחס לעולם העצילות זה כבר גלות, זה גלות השכינה ובשבת מכל ההתפשטת ובשבת השכינה מתפשטת מכל מיני לבושי הקליפות כלומר היא חוזרת לעולם האצילות שבת זה עולם האצילות היא חוזרת פנימה, היא נכנסת ולכן יש שמירה, יש גם תחום שבת ששומר את הרגליים של השכינה שלא יהיה חלק ממנה שנשאר בחוץ היא הולכת בשבוע כדי לברר מצוצות ובשבת היא חוזרת

לבית כל שבת זה כמו גאולה כל השבוע זה כמו גלות במוצאי שבת השכינה יוצאת לגלות והיא חוזרת למצב של הגאולה בערב שבת הבאה בשבת אין קליפות יש את כל הניצוצות שביררנו שהשכינה הבררה מהקליפות היא מעלה את הניצוצות ששייכים לקודש ומחזירה אותם לגבול של הקודש בעולם האצילות בסדר? אז בשבת, כל שבת בעצם יש יותר ויותר ניצוצות בתחום של הקודש משבת שעברה זאת אומרת שאנחנו רק עולים וממלאים יותר ויותר את התחום של הקדושה בניצוצות ששייכים לקדושה כלומר יש הכרח של היציאה לגלות לצורך הבירור הזה אי אפשר אחר

זה נקרא מצב אונטולוגי כלומר הכרח המציאות שהקדוש ברוך הוא ברא מנגנון כזה של יציאה לגלות כדי לעשות בירורים בניצוצות של הקודש אז שיש את דמי הבריאה את היצירות גלויות? כן מוצאי שבת זה כבר גלות ביחס לשבת שזה גאולה אז השבת נקראת גאולה גם גאולת העולם תיקרא שבת וחול זה מלשון חולין זה בעצם מצב גלותי שצריך לעשות בו עבודה בשביל מה הקיימים אותם ימים כדי לעשות שם ברורים אז באותם הברורים צריך לקלוט ביומות השבוע צריך להתלבש בבגדים כהים ככה אומרים לנו חזל כי הבגדים הקהים קולטים השחור

למשל קולט הכי הרבה אז בימות השבוע כל הבגדים הקהים קולטים את כל האנרגיות ובשבת הפוך אסור להתלבש בשחור צריך להתלבש בלבן כדי להשפיע חזרה את כל מה שקיבלנו המערכת הזה משפיעה על הזמן גם? מה? הזאת זה משפיע על הזמן? הזמן משפיע עליה לא, כי אנחנו ממש הולכים משבת לשבת. אנחנו מרגישים את זה. נכון, כי עוד מעט אנחנו הולכים ליום שכולו שבת. כלומר, מרוב הבירורים כבר לא יהיו כבר. אין כבר בירורים. הגוף זה הכלי שממנו צריך לברר, הוא כבר ריק. עוד מעט הוא כבר ריק. אז אנחנו

עכשיו נכנסים למערכת שכולה שבת. אז הרב, זה לא מערכת חכי. אם רואים שה... הקץ של התהליך דווקא זה להגיע למצב הזה של להישאר בלי יציאה לחיצונים, לגלות. אז דווקא, למשל, רבי שמעון, שמו שבת. כן. אז זה מה שנותן את הלימוד הזה, להישאר בתחום של השבת. לא, אי אפשר להישאר בתחום של השבת. צריך להגיע לתחום של השבת. אבל בריאת העולם, מה זה? בריאת גלות. כל הבריאה זה בריאה של גלות הקב' ברוך הוא בעצמו הוא גאולה הוא בר הגלות יוצר או הוא בורא רע אז כל המציאות שלנו

אתה נולד לגלות עצם זה שיצאת מהבטן של אמא זה כבר גלות אז אתה נמצא בעולם גלותי אתה חייב לחזור, זה עבודה אם היינו כבר נולדים בשלמות אז אין מה לעשות בכלל לכן גם אדם הראשון צריך להיכנס לגן עדן בשבת, צריך להגיע לשבת אם הוא חוטא בדרך לשבת, אז הוא חטא בתוך הגלות, במקום להגיע לגאולה. וזה בגלל זה אנחנו כולנו נמצאים ביום שישי אחד גדול, כמו האדם הראשון, שבתוך אותו יום שישי הוא חטא, ובאותו יום שישי הוא עשה תשובה, בתוך אותו יום שישי, הכל קרה שם, כן?

זה ראש השנה. וכל זה כדי להגיע לשבת של היקום. אז אנחנו חייבים את הגלות הזאת, זה הכרח. בלי זה אין עבודה לאדם, אין שותפות. אז זאת אומרת שאתה שבת לפני זה שהיא יצאה לגלות? נכון, נכון. הבחינה שלפני הבריאה היא גאולה, אבל היא גאולה בלי שנעשה שום דבר. השבת שאחרי היא גאולה, אבל כאן אנחנו כבר עשינו שותפות, כי בין שתי השבתות היה מצב של חולין, מצב של יציאה. המוות זה גאולה וגלות? המוות זה גאולה וגלות, תלוי באיזה תחום. זה גלות ביחס למציאות האופטימלית שאסור בכלל למות והמוות

בעצמו מורה על חולשה אבל מצד שני הוא גואל באופן פרטני חלק מהעלייה כלומר אנחנו בעלייה מתמדת וגם המוות הוא חלק מאותה עלייה בינתיים עד שכל המנגנון הזה יהפוך להיות מנגנון של חיים כי השגנו כבר בלענו כבר את המוות, הנצח ניצח. אז יש כאן תהליך. התהליך הוא הכרחי. זה מה שאנחנו אומרים כאן. בלי תהליך אין גאולה. גאולה זה לא דבר מיידי, זה תהליך. וזה נקרא כימה כימה. כך היא גאולתם של ישראל. כשהגמרה מספרת על גאולת ישראל בתלמוד ירושלמי, היא מדברת על לילה. וללכת אל כיוון הבוקר. כלומר...

הגמרא אומרת לנו שזה דבר הכרחי כשיעקב יוצא מארץ ישראל הוא הולך לעשות ברורים קדוש ברוך הוא מבקש ממנו לצאת לעשות ברורים אז זה הוא קיבל יישוב מפורש מי זה יהיה יעקב זה אנחנו אבל זה לא היה פשוט לא לצאת לא אמרתי שזה פשוט לא אמרתי שזה פשוט נכון. יש כזה עבודה רצינית, קושי גדול, מצב לא נורמלי, מחלה, הכל. אבל זה הכרחי. אין מה לעשות. בסוף חזק קיבל את שמור ישראל. כן. ונשאר שם. נכון. זה אומר שהעם ישראל, מעשה עבוד סימן לבנים. כל מה שקרה אצל יעקב

יקרה אצל הילדים. זאת אומרת, אנחנו נצא ונחזור. זה בדיוק מה שקורה. והמר וקי ואוכליפין הן כמה רשויות נוכריים, הקליפות הן כמה רשויות נוכריות שהשכינה מתלבשת בהן בימות החול, בעולמות בריאה, יצירה ועשייה העולמות האלה קיימים, נכון? בשביל מה? כדי ללכת, להוציא משם את כל מה שנפל בשבירת הכלים אם לא נעשה את זה, מי יעלה את כל הדברים האלה? אז כל הניצוצות האלה יישארו בחוץ וזה עוד יותר מסוכן, למה? כי אותם כוחות נותנים אוכל לקליפות אז צריך לצאת לשם כדי להחזיר אותם כדי לברר מהם את הניצוצות הקדושות

ובשבת מכולה התפשטת ובשבת השכינה מתפשטת מכל מיני לבושי הקליפות כי אין בירור הניצוצות בשבת מן עולמות בריאה, יצירה ועשייה בשבת אסור לנו לעשות בירורים, נכון? זה הלכה אז אותו דבר כל מה שקשור לבירור לא שייך לשבת. בשבת אין בירורים, בשבת יש כבר מנוחה מאותם בירורים. לכן לא מבקשים אפילו את הצרכים בשבת. כאילו הכל כבר מוכן, הכל כבר בתוך עולם העצילות. וצריך להרגיש בעולם העצילות בשבת. אסור להרגיש בחוץ בשבת. מי שמרגיש בחוץ בשבת או חי מבחינה חיצונית בשבת, הוא הופך את השבת לכל. אז זה נקרא לחלל

מה זה לחלל? זה להפוך את הקודש לכל אז הוא לא חי את השבת שלו גם בזמן שהוא בעצילות הוא נמצא בבריאה, יצירה ועשייה אז הוא יצא מתחום שבת חס ושלום זה נקרא חלל לכן, מה קורה בשבת? והתלבשת בלבושים שפירן מתלבשת בלבושים יפים בעצילות דהיינו בלבושי מלכות הנקראים לבושי שבת אז בשבת יש לבושים מיוחדים שהם בגוון של עולם העצילות בעולם העצילות אין צבעים יש שקוף והשקוף זה לבן בעולמנו ולכן בעולם העצילות צריך להיות בלבן וזה סוד ארבע אותיות שנוויה ארבעה בגדים לבנים לפחות וזה הסוד של השבת

שזו עולם העצילות וגם כשלובשים את אותם בגדים אחרי המקווה ביום שישי לקראת שבת בזמן שלוחשים את הבגדים צריך לכוון על השם הקדוש של הלבושים המיוחדים האלה והכוונה היא זוהר ויוד א' למד בסוף וכן צריכים ישראל לטטה גם ישראל למטה עושים אותו דבר צריכים ישראל למטה בעולם הזה להתחדשה בשבת ולהבושים שפירן להתחדש בשבת ולפעושים יפים כלומר צריך להכין לבושים ששייכים לשבת. הבן ישחי עליו השלום הייתה לו, כן, היה לו אהרון, בגדים, של ימים ספציפיים. הוא לא היה לובש, לא היה מערבב בין הלבוש הזה לבין הלבוש הזה.

הוא היה עשיר מאוד, והיה לו לבוש לשבת, היה לו לבוש לראש חודש ולכל ראש חודש, באופן אחר, בחשבן זה לא מה שהוא לובש בתשרה. והיה לו לבוש של שבשת …

…