Le flux de la lumière infinie et les filtres du monde

צריך שני כפתורים, און ואוף, זהו זה מה שצריך טוב, אנחנו זוכרים בשיעת הדשמיה שמעור אין סוף ברוך הוא כל שפע יורד כל מה שיורד לעולמנו אין לי יורד אלא מעין סוף ברוך הוא אך כשזה יורד לעולמנו זה עובר דרך מסכים כדי שהאור הזה יצטמצם ויגיע בצורה שהתחתונים יוכלו לקבל את האור ואת השפע כל מה שיורד מעין סוף ברוך הוא ולכן לא רק שזה מצטמצם אבל גם בצמצום שלו הצמצום הוא בעצם נעשה בגוונים שונים זאת אומרת שהעין סוף ברוך הוא הוא למעלה מכל מידה, למעלה מכל צמצום,

למעלה מכל צפע, מכל גוון אבל כשזה מגיע לעולמנו, זה עובר דרך גוונים שונים, דרך פילטרים שונים, שהם נותנים גוון חדש, מחודש, לאותו אור אינסוף. וזה לפי שינוי הזמנים, שינוי המקום, שינוי האדם. כלומר, לפי הכלים, כך מופיע אותו אור, בצורה שונה, ברזולוציה הרבה יותר מדויקת, מתאימה לעולם. ולאדם ולמקום ולשפע ההוא ולפי הזמנים הכל משתנה אחד מהפילטרים הללו שאני קורא לו פילטרים כדי שנוכל להבין את זה זה בעצם המזלות הכוכבים והמזלות הם גם כן איזה שנן שדרכם עובר האור האינסופי וכשהוא מגיע ונוגע בסנן הזה הוא מופיע באור

מחודש בחלק התחתון למה הדבר דומה? לאור השמש שנכנס דרך החלון אל החדר אם החלון צבוע בצבע כחול האור בחדר יהיה כחול זה לא אומר שמשהו השתנה באור עצמו אלא שהקבלה הופכת בגלל הפילטר שהאור הזה פגש בדרכו אור השמש נשאר אותו אור אבל ההגעה, הקבלה, כלי הקיבול, ההחלה היא בעצם שונה אז אנחנו ממשיכים לדבר על אותם פילטרים הפילטרים כאן הם בעצם מדמותם של הספירות הקדושות של המידות התחתונות, של שבע המידות הבניין התחתון וגם לפי המזלות, גם הדרגות שנמצאות בדרך של ירידת האור ואתה מפרש את פעולת התפארת

כפי התגלות המזל בו. אז יש מזל שיורד, נוזל מלמעלה, מזל מלשון נזילה, והוא נפגש, פוגש בפילטר הנקרא תפארת, ואז יש פעולה שונה. וזה שאמר, מסתרה דעמודד אין צאיתה, יהוא עוד תלוי ארוך, מצד התפארת. שבעמוד האמצעי, התפארת תמיד באמצע, היא בעצם האיזון של האדם, ימין, שמאל, באמצע. מצד התפארת שבעמוד האמצעי, שהוא מידת הרחמים. הוא עוד תלוי, כי בו תלויה ועומדת ההכרעה לזמן ארוך. זאת אומרת שזה בעצם המשכיות. כל מה שנמצא באמצע, מדויק יותר, נצחי יותר. ארוך יותר כי זה בעצם הקו שמגיע בסופו של דבר אל המלכות

והמלכות לא מפסיקה אלא ממשיכה ונותנת את השפע לעולמות התחתונים יותר ולכן זה נמצא בעצם בקו אמצעי שנמצא ברחמים כגון רחם ברבים רחמים שזה נותן אפשרות לתינוק לשלב הבא להתפתח ולכן תלוי אם יזכו בני העולם לזכות או לזכות או לחובה זאת אומרת שבעצם אנחנו תמיד משנים את השפע שיורד מלמעלה לפי הגוון שאנחנו בעצם מופיעים שאנחנו מייצגים כל אחד מאיתנו מהווה מסך כזה כשהאור פוגש בנו אם אנחנו צינורות ראויים לפי הזכות שלנו, אז השפע ממשיך ומתפשט לטובה ומברכה. אם חז ושלום האדם מהווה פילטר גרוע, חוסם את האור,

לוקח את האור בשבילו ולא ממשיך אותו כלפי מטה, אז יש בו בעצם מעצור, עצירה, והוא חוסם את הגילוי האלוהי בעולם. משם מתחילות כל הרעות. גם הרעות הנפשיות, וגם הרעות הגופניות זאת אומרת שהאדם מתחיל בעצם מהלך של חולי תהליך של חולי או תהליך של הברעה לפי היכולת שלו להעביר ולהוליך את האור האינצופי כל חסימה באור היא נקודת מחלה כל פתיחה של הנקודה הזאת רפואה של אותה מחלה על ידי רצון לקבל לעצמו. כשהאור האינסופי עובר דרך האדם, בכל האפשרויות, זה יכול להיות שפע רוחני ושפע גשמי, אם האדם

שומר את הדבר הזה לעצמו ולא ממשיך את זה, כלומר הוא חושב שבעצם הקדוש ברוך הוא עובד אותו, אז הוא חוסם את האור. ברגע שהוא חוסם את האור, האור לא יכול להתפשט. אור שאינו מתפשט זה כמו נמק, כמו דם שאינו מתפשט. אז חז ושלום זה כמו קריטה של אותו עבר אז העברים חז ושלום נחרטים וכשהכל לא עובד אז זה חייב קראת וכשהאדם פתוח והוא יודע שכל מה שהוא מקבל זה בעצם כדי להוליך את האור ולהמשיך אותו הלאה בסופו של דבר הוא עובד את השם ולא השם עובד

אותו אז הוא הופך להיות בעצם צינור פתוח צינור פתוח אף פעם לא יכול לחלוט. כל מחלה זה בגלל שהצינור סתום באיזושהי מדרגה. כל זרימה, סירקולציה של האור הזה, זה בעצם הרפואה של האדם או של אותו איבר. לכן הכל תלוי ברצון לקבל איך מקבלים את מה שמקבלים מלמעלה. הרי הכל בא מלמעלה. אבל מה עושים עם הקבלה הזאת מלמעלה? האם זה קבלה על מנת לקבל? או קבלה על נת להמשיך ולהשפיע כדי להופיע יותר אלוהות בעולם הזה וככל שיש ריבוי אלוהות בעולם הזה וזה עובר דרך האדם אז אותו

האדם בעצם הוא בעצם הצינור אז הקב". הוא משתמש בו, ממשיך להשתמש בו כדי להזרים את אורו התברך דרך אותו צינור וככל שהאור הזה זורם דרכו הוא גם כן מרפא אותו דרך המעבר אז רימה של האור דרך האדם מרפא אותו ויש יותר גם אלוהות בעולם זה בגלל שהוא היה הצינור הזה אז הקב". הוא נותן לו כפל כפליים בגלל שהוא צינור אמין שעושה את פעולתו מכונה ולכן ממשיך דרכו עוד ועוד אז הכל בריבוי נעשה אצלו אם זה בגילויי חידושי תורה אם זה בפנסה אם זה בבריאות אם זה

בשמחה, אם זה באהבה, הכל עובר. כי האדם הזה, כל הפוגש בו, מתבשם. כל הקרוב אליו, מתעשר. כל החבר שלו, שמח. וכולי וכולי וכולי. אז האדם הזה הוא בעצם נקודת אור אלוהית בעולם הזה. אז משתמשים בו עוד יותר. כן, צרה? אין דבר כזה. אם זה עובר דרכו, אז הוא מקבל דרך המעבר הזה. לא צריך לבקש על עצמו, צריך לבקש על אחרים, וכשהוא מעביר לאחרים, הוא בעצמו ניזון מאותו מעבר. כמו צינור מים שבא להשקוט את הגן, הצינור מקבל את כל המים. כל המים עוברים דרך הצינור, למרות שבסופו

של דבר זה מגיע לאדמה. אבל איך עושים את זה, זה מה שמשנה את הדברים. כלומר, גם אם אני עושה את הדברים האלה, האם אני בשמחה, או אני עושה את זה בלי שאני מצווה לעשות? האם אני מסכים להיות צינור ואני נפתח לזה, ולא כל הזמן מחכה מה יתנו לי, מה יחזירו לי, מה אני מרוויח מזה בסופו של דבר? או אם אני אדם באמת נקי ונאמן ומאמן את האור האינסופית דרך הפריזמה שלי. אז האדם, אין דבר כזה שהוא לא יבוסם, כמו שאומרים חזל, כל המתפלל על חברו נען

התחילה. בגלל שאני בעצם מזרים לחבר שלי, אבל זה עובר דרכי. אז אם אני מתפלל בעמידה ואני מבקש רפואה, רפאנו השם ונרפא אושיינו ונבשע, ועליה רוחה הוא מרפא לכל תחלואנו, לכל מחובינו, לכל מכותינו. מה אני עושה עכשיו? אני מביא בריאות לעולם, נכון? דרך אותה תפילה, דרך אותה ברכה. מי זה הבריאות? זה הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא הוא הבריאות, הקדוש ברוך הוא הוא השכל, הקדוש ברוך הוא הוא הדעת, הקדוש ברוך הוא הוא הכל. אז כשאני מביא בריאות לעולם וזה עובר דרך אותה ברכה, אז אני משפיע בריאות

לכל מי שחולה עכשיו. אבל בגלל שהעברתי את זה דרך הצינור שלי, אני מבריא תחילה. בגלל שאני לא עושה את זה בשביל זה. אבל זה עובר דרכי בכל זאת. כי אם זכוון עובדין דה אלמה, אם יש זכויות יותר במעשים של בני העולם, אז מתק לפי חסד. כלומר, לפי הזכות של האדם, לפי הזכות שלו, ככה האור עובר בלי מחסומים. הוא לא נתקע בשום מקום. גם ריבוי אור במקום מסוים שהוא לא עובר, זו סכנה. כן? למשל, אם אור אלוהי עובר דרך מדרגה אחת של העדיו, והמדרגה הזאת לא משפיעה,

לא ממשיכה, היא שומרת לעצמה את האור. זה ריבוי אור ביחס לכלי הזה. אז הכלי הזה יכול להתפוצץ חס ושלום. ולכן, בכל דבר, צריך להשפיע את מה שאתה מקבל. אמרתי …

…