Le Zohar, l'union de la Hokhma et de la Binah

אמר שאמא ברעה את קצוות איזה ארנפי בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש סדר ותיקון בא לפרש ועיבור בתוך הבטן של הבנה

ועכשיו זה נולד אבל מאילו חלקים הבנה הוציאה את שש המדרגות הללו כמובן שכשאנחנו מרחיבים אנחנו מבינים שזה הבריאה כולה שהרי זה ששתהיה מהמעשה זמים זה בעצם העולם שלנו, זה הזמן כל זה זה נקרא זמן זאת אומרת שזה היה למעלה מן הזמן פה אין זמן הבלתי זמן הוליד זמן. הבינה הביאה לעולם שש מדרגות. על זה נאמר בבראשית כי ששת ימים עשה. לא כי בי ששת ימים עשה. זה לא עניין של לקח לו שישה ימים כדי לעשות. בכלל לא הגיוני ובכלל לא במקום. שטויות צריך להיזהר מאוד. מנוחים

האלה בכל השפות כאילו לקח לו לקדוש ברוך הוא שישה ימים הזמן עדיין לא קיים מה זה לקח לו שישה ימים? הוא ברא שישה ימים הוא ברא שש מדרגות כי ששת ימים עשה ולכן אומר האריזל בעץ חיים בשער יוזאים וזה לשונו זכור הקדמה זו זכור הקדמה זו כי בכל פעם שרוצים אבא ואמא להזדווג לצורך מוחים וזה הרגפים אבא, נתחבר עם אמא כדי לתת תמוכים לזהירן פין. נעשה הכל פרצוף אחד בלבד לאבא ולישראל סבא. אנחנו יודעים שהבינה, כמו החוכמה, מחולקים לשתיים. כן? פה זה חוכמה. איך נקראת החלק

האזיון? לא? איך נקרא החלק התחתון? אז איך נקרא החלק העליון? ופה איך נקרא החלק העליון? והחלק התחתון? אבל בזמן הזיבוק, הכל נעשה אחד. זאת אומרת שאין פה שני חלקים, זה כאילו הכל הופך להיות חטיבה אחת. בסדר? אם זה לא ככה, חז ושלום, מה זה אומר? חז ושלום כאילו ביעט של זנות. אי אפשר לבוא חז ושלום על נקבה רק עם החלק התחתון או רק עם החלק העליון האדם צריך להיות שלם נכון? בכל החלקים שלו בזמן הייחוד ולכן הכל הופך להיות חטיבה אחת בלבד לאבא ולישראל סבא ופרצוף

אחד לבינה ולתבונה זאת אומרת ששניהם הופכים להיות פרצופים שלמים הזיבוק שלהם הוא זיבוק שלם כלומר, כל החלקים של האישיות משתתפים בזיווג הזה. זה לא רק זיווג תחתון ולא רק זיווג עליון, זה כל החלקים. ועוד, זה שורש הזיווג, זה שורש הייחוד. צריך להבין את המהות הזאת, כי בלי זה אי אפשר בכלל להבין מה זה אומר ייחוד. ועוד שם, וזה לשונו, גם דעה, כי גם הבינה עם התבונה. לפעמים נכללת יחד. מה זה לפעמים נכללת יחד, הבינה והתבונה? זה מה שאמרנו עכשיו. זאת אומרת, מתי היא נכללת יחד? בזמן

הייחוד. ויש בזה שתי פנים, שני פנים. אחת, שתעלה התבונה ונכללת בבינה. זאת אומרת, עכשיו מי הולך למי? האם העליון יורד לתחתון או התחתון עולה לעליון? במילים אחרות, הרי אין עליון ואין תחתון שם, זה הכל ביטויים אין ירידה או עלייה ממשית, אין איפה לרדת, אין איפה לעלות זה הכל מדרגות עליונות בכלל שאין פה לא ירידה ולא עלייה זה הכל ביטויים כלישון בני אדם אז מה זה אומר שהחוכמה יורדת לישראל סבא או שישראל סבא עולה לחוכמה אלא עלייה זה אומר שהתכונה הזאת מקבלת את התכונה הזאת או ירידה,

זאת אומרת שהתכונה הזאת רוצה להתקרב יותר לתכונה הזאת. ומה זה אומר דה פקטו? זה אומר שבעצם החוכמה היא המדרגה העליונה, כאילו הרוחנית של אותו פרצוף. וישראל סבא זה המדרגה המעשית יותר. למרות שהכל בחוכמה. אז או שאתה יורד עכשיו לקומה של מעשה, או שאתה עולה עכשיו לקומה רוחנית, מחשבתית. זה קורה לנו בחיים בכל שלב, נכון? או שאנחנו במדרגה של מעשה, או שאנחנו במדרגה של עלייה. למשל עכשיו אנחנו יושבים פה ולומדים, החלק המעשי שלנו פחות פעיל, אז עלינו למדרגה המחשבתית שלנו, תוך כדי זה שגם העשייה שלנו ממשיכה

להתקיים, אבל היא פחות בולטת בשלב הזה. היא לא דומיננטית. כן, נכון. בעצם זה מה שקורה גם פה וגם פה. אז שני, אז הראשון זה שהתבונה עולה לבינה, למשל פה, והשני שיורדת הבינה ונכללת בתבונה. ושם היה הייחוד למטה. זאת אומרת, כשהבינה יורדת לתבונה, בגלל שזה חלק מעשי יותר, אז פה זה הזיבוג. כלומר, הזיבוג צריך, כמו כל זיבוג, שהחלק התחתון של ה... פרצוף יהיה באותו זמן פעיל אך עיבור הראשון היה כי נתלבשו חוב חוכמה ובינה כן? עליונים חוכמה ובינה החלקים העליונים זאת אומרת זה השלב הראשון נכון? בחוכמה

ובינה תחתונים גם פה יש חוכמה ובינה אבל בחלק מעשי יותר ונכללו בהם זאת אומרת שהשלב הראשון בייחוד בין אבא ואמא, זה קודם כל שהמחשבה העליונה, הרצון העליון יורד כדי לתת לחלקים התחתונים גם כן חיות כדי לפעול את הזיבוג הזה. במילים אחרות, המחשבה לא עוזבת את המעשה בזמן הזיבוג, חס ושלום. כי אם זה היה ככה, זה כמו מעשה זנות. כן? שרק החלק התחתון פועל, והחלק העליון בכלל לא אכפת לי ממי שיש לי מול העיניים. ונמצא עיבור של זהירן פין ביטבונה ולא בבינה. אז כשזה קורה בעצם, אז

זהירן פין, שזה כל המדרגות הללו, הוא מתחיל כגרעין אחד, איפה? בתוך הבטן פה, בחלק התחתון. למרות שהוא היה בחלק העליון כבר של אבא, במחשבה שלו. ונודע, שלצורך איבור ראשון, זה נקרא איבור א', יש כמה מדרגות של איבורים, זה איבור ראשון, איבור ראשון זה בתוך התבונה, בתוך הבטן של התבונה, ונודע שלצורך איבור ראשון כדי להמציא ולהציל להוליד את זכר ונקבה, כי פה הזכר, פה בתוך החלק האחרון יש כבר את הנקבה, אתם זוכרים? היא כלולה פה הרי, נכון? כשאדם וחווה נולדו. הכל היה בזכר. נכון? אז לקחו מהזכר

חלק והוציאו את הנקבה. אז איפה הנקבה פה? הרי חסר ספירה, חסר מלכות. היא כבר נמצאת בזהירן פין. כלומר, כשזהירן פין בתוך עיבור, בתוך התבונה, יש גם את הנקבה בתוך אותו עיבור של הזכר. כי הנקבה אין לה מציאות עצמית, היא יצאה ממנו. ולכן שניהם נמצאים בתוך עיבור שם. אבל בשביל שיהיה כל הדברים האלה, כן? עלו הברורים חלקים הנוגעים לזון. יש פה מדרגות שנפלו בזמן השבירה, שבירת הכלים. אז יש מלא אלמנטים פה, יש מצוצות למטה. אותן מצוצות צריך לברר אותן, צריך להוציא אותן מהקליפה, צריך לגאול אותן, זה

הגאולה שלהן. מה עושים בגאולה? צריכים לבנות פרצוף מחדש. איך עושים? בונים אותו. מכניסים אותו לאיבור. זאת אומרת שהמדרגה שנמצאת פה למטה היא לא יכולה להופיע. יהודי שנמצא במצרים, בני ישראל שנמצאים באמריקה, בצרפת. אתה לא יכול להביא אותם לארץ ככה. וזהו. לא. הם חייבים להיכנס לתוך הבטן של התבונה כאילו לבית חרושת מחדש. זאת אומרת שצריך קודם כל להכניס אותם למצב של עיבור, כמו עובר. כאילו הם נולדים מחדש, זה תחיית המתים. תינוק שנולד זה תחיית מת, נכון? אז אותו דבר, יהודי לא יכול לעבור מבחינה טריטוריאלית מצרפת לארץ.

הוא חייב להיכנס לתוך עיבור, לתוך מחשבה פנימית שכאילו נולד מחדש עכשיו. בונים אותו מחדש, הוא נוצר מחדש. אז כל האלמנטים האלה, כאילו לקחתי זהב בתוך האדמה, אני לא יכול מיד לעשות מזה טבעת. אני צריך לעשות לו כל מיני בירורים, להכניס אותו לבית חרושת, להוציא, לנקות, עד שייצא לי הזהב הטהור. אז זה נקרא עיבור. כלומר, יש מעבר ראשון, מעברה. אז היהודים עוברים דרך מעברות, קודם כל, כדי להיוולד מחדש. כן? זה לשון עיבור, כן? ומתחילים ללמוד עברית. בסדר? כל זה זה עובר. הוא עובר מעולם לעולם. מן העבר

אלא מעבר. עוד שנייה עבריה. בסדר? זה לא אמרתי. אני אופטימי. אסור להגיד דברים רעים על עם ישראל. הנוגעים לזון. מעולמות ביה. עכשיו מאיפה זה בא? מכל העולמות האלה שמתחת, …

…