Les larmes, le nom Ehyé et la lumière de la Binah

אתם למדתם אתמול, התקדמתם אתמול על העניין של הדמעות, נכון? שבעצם על ידי הדמעות, שזה עיקר בין המצרים, אישה ביעד, החולד, כן? זה מבטל ומכניע את הרעי, נכון? מבטל את השפחה ומזכיר את ה... מחזיר את האדם לזיכרון לעולם הבא. האריה הקדוש מסביר שבעצם העיניים... מורידות דמעות. נכון? אז אומר האריזל, עין זה בגמטריה 70 ועוד עין 70 זה 140. 140 מורידים דמעה. כלומר, 140 פחות דמעה. 43 ועוד 70. 113. 44. כן, 44. 114. ועוד 5. 119. כמה יצא לנו? 21. שם אקיה. שם אקיה, שהוא השם של הגאולה,

של העתיד, של האופטימיות, של מחר, כן? זה השם שגואל, הוא בעולם הבינה, כלומר, שזה ממתק כל הדינים, כי הדינים מתקים רק בשורש, נכון? הדינה זה שורש הדינים. הדינים מתארים מנה, הדינים מתחילים ממנה, בה. אין דינים, רק ממנה והלאה. לכן, כשבוכים, בעצם מגיעים למיתוק. אז השם הזה הוא בעצם שם המיתוק. אז לכן ההדמאות, כן, ממתקות, והן גם, כן, בינה, מה זו בינה? איזה עולם זה? עולם הבא. נכון? עולם הבא. אז זה על מדעתו. שם זה הזיכרון. כן, כל מה שהוא אמר פה. כל מה שלמדתם פה בשמות.

בסדר? אקיה. זה השם שהקב' הוא מופיע בו עם משה, ואומר לו, אהיה אשר אהיה. נכון? השם הזה הוא בעצם מורה על מחר. לא אני, לא אהיה. כלומר, יש מחר. אם יש מחר, זה אומר שיש בעצם אופטימיות, יש עתיד. ומה אומר ראשי שמה? בשם חזל, אהיה. איתכם בגלות זו כמו שאהיה תמיד איתכם תמיד אוהב אתכם תמיד אהיה איתכם אז אין לכם מה לדאוג אז יש כאן איזה מין אופטימיות של קשר שאף פעם הוא לא יעזוב אותנו בגלל ששם אהיה הוא מיוחס לבינה כמו ששם הוויה מיוחס לזי

רנפין שם אהיה מיוחס לבינה תמיד הוא אומר לה בכית מספיק עכשיו תפסיקי זאת אומרת יש זמן שזה ממותק היא כבר בכתה. אם הוא אומר לה, מין אי קולך מבכי, זאת אומרת שכבר בכית. זה בסדר, עשית את מה שצריך לעשות. כן? אז מה בעצם? אז כשאדם בוכה, אז הוא בעצם מגלה את העולם הבא. הוא מגלה את עולם הזיכרון. הוא עולה ישירות לשורש של הדינים, ולכן הכל מתמתק. אבל לא כל בכי אופטימי. מה? לא כל בכי. זה השורש של הבכי. איך הוא יקבל אותו, זה כבר משהו אחר.

זה העניין. כלומר, השורש של הבכי זה אופטימיות. זה בא למתק. תמיד זה ממתק. גם אצל אדם שמאוד כואב, כשהוא בוכה, משהו אצלו נרגע. פיזית. בסדר? עכשיו, זה משחרר משהו. עכשיו, איך הוא יקבל את זה או לא, האונדורפין שיוצאת ממנו, כן? זה גורם אצלו למעלה עליונה, וזה הוא צריך כבר לדעת מה קורה שם בפנים התהליך. האנדורפין זה שמחה. זה אותה הורמון. חדר, אז האנדורפין, האנדורפין זה איך קוראים לה? ההורמון של השמחה. נכון, שהקב' הוא אוהב. וזה המדרגה של האיחוד גם, של הזיבוב. נכון? זה משחרר אנדורפין גם

כן. בזמן האיחוד. ביחד. זאת אומרת שהשם הזה הוא בעצם מדרגה שמעלה את אדם למדרגה של שמונה. כן, הדמעות הן בסוד השמונה. עכשיו, אומרים לנו פחמי הקבלה, כן, כשאתה, כשאדם בוכה, מה הוא צריך לעשות? לקחת את הדמעות ולשים אותן על המצח. עכשיו, למה צריך לקחת את הדמעות ולשים אותן על המצח? העריזה. כל זה מהעריזה. מייצח זה גם עתיד מבחינה שזה. זאת אומרת שזה בעצם מחזיר את הדמעות לשורש. הוא מבין. שמות השומתך זה מה? זה שם מה החדש. זה השם של הגאולה. כלומר הבנתי את מה שקורה. אני

לוקח את הדמעות ואני יודע שעכשיו יש בעצם צמח. יש בעצם עתיד. יש משיח. בסיטואציה שלי עכשיו, העכשווית. אני לא מדבר על המשיח הכללי, הגול. אז זה כאילו הכרה לזה? בדיוק. זאת אומרת אצלי הגיע משיח. בסיטואציה הזאת. יש לי כבר גאולה. כן? אז זה מה שזה מבין. ואז אומר הארי הקדוש, כשהוא עושה את הדבר הזה, יכול לבקש מה שהוא רוצה, והקדוש ברוך הוא מקשיב בצורה ממש, כי שערי דמעות אף פעם לא ננהלים. ולכן, לא לבזבז את הדמעות סתם, אלא להשתמש בדמעות, אם כבר הם כאן, אז לקחת

את הדמעות ולשים אותן על המצח, ולבקש מהקדוש ברוך הוא. בצורה כזאת, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, ואחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. תמיד, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב. לא להתחיל בהקדוש ברוך הוא, תעשה לי טובה, תעשה לי חד של חמש. אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב. זה מובן? זה מה שלמדתם אתמול, בסדר? זה מה שלמדנו אתמול. בדיוק ככה היה. תודה רבה. בסדר. אבל חילצנו משהו. חיצרתי לכם, חיצרתי לכם, בסדר. בעזרת השם. זה מובן הדבר הזה? זה לא משחק אותיות ומילים. זה ממש פשט. הורד

דמעה מאין, משתי עיניים. ממש תוריד את הגמאלטריה של הדמעה משתי עיניים. למה זה בינה? לכל ספירה יש שם שמתגלה בה. אז השם שמתגלה בבינה. שזה דרך אגב השם שמתגלה גם בקטר, כי מבחינת זהירנפין הבינה זה הקטר. אם תיקח רק את זהירנפין, את שש הספירות, אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, מי זה הקטר שלו? בינה. אז בינה היא כמו הקטר של זהירנפין, אז זה גם קטר כללי. אז תמיד זה שמקיה. אמרתי שהדינים לא מתנתקים אלא רק בשורשם. אני אגיד את זה בעברית פשוטה. אם את רוצה לתנקן

בעיה, לכי לשורש. לא בתוצאות. בתוצאות לא יקרה כלום. את סתם... או שמה תחבושת על רגל מעץ. לא עשית כלום. זה אפשר להבין, זה ממש לא נכון, כי אפשר... יש לך בעיה, אתה מתחיל לבכות. זה ילדותי. זה לא ככה עובד. הבכי, אתה לא מזמין אותו. הבכי הוא נמצא. כלומר, ברגע שהאדם נמצא במצב של עובר, שהוא כבר לא יכול, הדמעות יוצאות לבד. זה לא שהוא אומר, טוב, עכשיו אני הולך לפקוד. זה פשוט יוצא. זה לא דבר שאתה מזמין אותו. אבל אנחנו לא מדברים על הבכי שהילדים בני שלום.

לא, לא. אנחנו מדברים על בכי של עומק, שבא מהעומק, שהגוף כבר לא יכול להכיל, הנפש כבר לא יכול להכיל, אז חייב משהו לצאת החוצה. נכון. לא יכול להתאפק. כל אחד אמר משהו שהוא מרגיש טוב או לא טוב אז מישהי אבצת להגיד שהיא מרגישה משהו לא טוב כמו איזה גולה פה ואז היא התחילה לבכות והמדריכה כאילו ביקשה ממנה לעצור על זה והיא שיחה איתה היא פשוט בלי יותר מדי לדבר בכלל על מה זה הגולה הזאת היא פשוט התחילה לבכות ולבכות ולבכות ואז תוך כדי הבכי אחרי זה

בסופו של דבר היא אמרה שהיא מרגישה חוץ מהגולה גם נתיב של אוויר בלי לדבר על הבעיה בשלב. כן, אבל זה זה. הבכי, לכן יש שלושה ימים לבכי אצל האבל. שלושה ימים של בכי אצל האבל, זה טכניקה שהיא לא טכנית. כלומר, קורה, כי באופן אוטומטי האדם בוכה, ומה שקורה לו בפנים זה תהליך הזה. זאת אומרת שהוא עכשיו בקשר עם העולם שהמת נמצא בו. איפה המת נמצא? בעולם הבא. אז גם הוא עכשיו על ידי הבכי הלך לעולם הבא דרך הבכי שלו. ואז הוא נזדהה עם המת הוא בעולם

של המתים ואז הוא זוכר בעצם את כל העניין של החיים אמרתי לכם שיש לי הקב' נתן לי חסד גדול אני תמיד עומד מול המתים בבית כנסת יש לי לוח ענק ואני רואה את כל השמות כל שנייה לפני העמידה אחרי העמידה ברוך שמר אני כל הזמן מול המתים אני כל הזמן כתוב יזכיר לו יום עמיתה אצלי זה עובד אצלי זה עובד באופן אין בוכים? ואיכה יואם נאמר על הסתלקות הצדיק כי כל איכה יואם נאמר על הסתלקות הצדיק כמו שאמרו רבותינו זה היינו בחינת קדושת האדם כי גם

אחר החורבן שנחרב בית המקדש אין לנו כהן ולא בית המקדש שעל ידי זה נחשך גם מאור היום על ידי זה מתעלם הזיכרון שהוא כפי היום והאדם והמקום עולם שנה …

…