Le Zohar, la rédemption et la Torah

הפרי להתבטא, לצאת מהקליפה שלו כמובן צריך לקלף את הפרי בשלב הנכון כשהפרי בשל, כשהפרי מוכן אם חז ושלום לא מקלפים את זה בזמן הפרי מתחיל להתרכב ואם פותחים את זה לפני הזמן אז הפרי עדיין אינו בשל ופרי שאינו בשל יש בעיה לאכול אותו המאמר שאנחנו עכשיו צריכים לדבר עליו זה בתור האמצעי ובמידת הרחמים שבתפארת אז לפני זה יש קטע קטן וכך הוא הרמז של התאמין שעל ידי תקיעת שופר של משיח תתהפך ממשלת בני אסב שממשלתם קדמה לממשלת בני יעקב. והזדקפו בני יעקב שנאמר בהם כתונתי. והזדקפו

על ידי החסד שבימין הנקרא גדול. כלומר המידה שמעמידה את עם ישראל ביציבות היא מידת החסד האלוהית כמובן שמופיעה בעולמם. איך החסד האלוהים הופיע בעולמנו על ידי שופרו של משיח מה זה שופרו של משיח? זה לא שמישהו בא ותוקע בשופר אלא בעצם זה התגברות מידת החסד בעם ישראל כלומר כשהעם ישראל יהיה במהלך של הפנמה שהחסד צריך לגבור על הדין ונתנהג כל אחד ואחד עם השני במידת החסד בלי משחק מילים אז עזור הקדוש ממשיך לשם איכות קודשי ברכוש חינתה ובמידת הרחמים שבתפארת כלומר מידת התפארת היא מידת הרחמים

היא הקו האמצעי אז היא נקראת גם כן רחמים וגם כן בספירות תפארת מעריך תרחה ומפרש ב מעריך קודש בריחו בכוח מידת הרחמים מעריך כלומר ממתין ערך הפיים וממתין הקדוש ברוך הוא לבנוניים זאת אומרת שאין כאן רק מידת החסד מידת החסד היא ההזדקפות אבל המידה המרכזית היא מידת הרחמים שהיא מידת המרכבה האמיתית זאת אומרת מידת התפארת, מידת האמצע. הידוע שהקדוש ברוך הוא אינו מתגלה אלא באמצע. מה זה שהוא מתגלה באמצע? זה אומר שבעצם המידה האמצעית היא מידת האיזון. ואין קיצוניות אצל קודשה בריחו. דרך האמצע היא הדרך

האמיתית. אין צורך להיות קיצוני. הקדוש ברוך הוא נמצא במידת האמת. זהו חותמו של הקדוש ברוך הוא, אמת. ולכן אמת חייב להיות בשלוש. כלומר, מאלף עתיו דרך המם. זאת אומרת שזה מידת התפארת. כאילו לומר שהאלף היא החסד, עתיו היא כל סוד הגבורות, והמם היא בעצם המידה הבינונית. ולכן הקב' הוא ממתין דרך זה לבינוניים עד שישובו זאת אומרת שיש כאן מונחים של זמן כמו שאמרנו שהגאולה שלנו בשינוי מהגאולה הראשונה כתוב עליה כי לא במוסה תלכו לא בחיפזון תצאו במצרים יצאנו בחיפזון ובגאולה האחרונה, כי לא בחיפה זו. למה?

כי הולך לפניכם השם, יהוד כבאבקה, בידת התפארת, ומאסיףכם אלוהי ישראל. זאת אומרת שהקב' הוא בגאולה שלנו, משתמש בתכונה שנקראת ערך הפיים, תכונה של זמן. שהזמן הוא חלק בלתי נפרד מהגאולה העכשווית. לכן כל מי שלא מבין את התהליך, מדבר על עכשוויזם. כן? הכל עכשיו. ולכן הקדוש ברוך הוא ערך הפיים על הבנונים. כי היו ראויים להיכתב למיטה יחד עם הרשאים. והקדוש ברוך הוא מעריך אפו עד שישוב. מעריך אפו זאת אומרת מעריך את כעסו. כן? אפו בתורה זה כעס. נכון? ואיחר אפו. או מעריך אפו. אז האף יכול להיות

או אף של חסדי זה נקרא ערך אף ערך הפיים או חז ושלום כשהוא כועס אז זה נקרא חרון אף אז בגלל זה הפיים? כן אז פה הקב". הוא מעריך אפו זה נקרא בלשון הקבלה עריך אנפי או ערך הפיים ותרח בגיני הוא והוא טרח בשבילם שלא תהיה הגאולה בחודש תשרה במידת הדין לקיימה, לקיים בהם מה שכתוב הוא ברחמים גדולים הקבצה דהיינו בשבועות שבתפרת שהוא מידת הרחמים הקבצה כלומר חג השבועות חודש סיוון הוא חודש של רחמים חודש של אמצע ולכן בחודש זה יש סגולה מיוחדת של זמן שאינם

מן המידה אותה נקודה של זמן לא מתלבשת בזמן ולכן אין לחג השבועות זמן לא כתוב זמן על חג השבועות בתורה הוא לא קשור לתארות לא כתוב כי בתת ו' לחודש השלישי יהיה לכם מתן תורה או דברים כאלה לא כתוב מתן תורה בכלל על חודש סיוון ולא כתוב גם כן תאריך לא לחג שנקרא עצרת ולא לחג השבועות אלא שזה בעצם ביחס ליציאת מצרים וזה צריך לפתח במקום אחר על כל פנים יש קיבוץ בחודש סיוון וזה מידת הרחמים ובעבקון ועל ידי מידת הרחמים יצאו מן הגלות כלומר היציאה

מן הגלות יש בתכונה של מתן תורה במילים פשוטות היציאה האמיתית מהגלות פירושה תורה בלשון אחרת מי שאין לו תורה לא נגאל ומצד שני מי שלא נגאל אין לו תורה זאת אומרת הגאולה תלויה בתורה והתורה תלויה בגאולה כשאני אומר גאולה ותורה אני אומר מלכות ותורה מלכות זה החופש הלאומי ותורה זה הקודש הלאומי ולכן מי שלא זכה למלכות כלומר ליציאת מצרים לתרגום בימינו מי שלא זכה ליום העצמאות אז אין לו תורה אין לו יום ירושלים ומי שזוכה למדרגה פנימית, זה בגלל שהוא זכה קודם לכן למדרגה חיצונית. וגם

כאן הקליפה קודמת לפריט, גם בקדושה. זאת אומרת, החירות הלאומית חייבת להיות קודמת לחירות הפנימית של הקודש. אנחנו מטפלים בגופו של התינוק לפני שאנחנו מטפחים את ישמתו. אי אפשר אחרת אי אפשר להתחיל לחנך תינוק להערכים של קודש לפני שהוא יודע לשמור על גופו לפני שהוא אוכל, לפני שהוא חי יותר ממי עץ חיים קודם לעץ הדעת ולכן באופן פרדוקסלי עץ חיים זה דווקא החירות הלאומית ועץ הדעת זה בעצם החירות של הקודש אם לא הקודש שתקבל הוא לא מהמדרגה של עץ החיים, אלא מהמדרגה של עץ הדעת. וזאת בעיה.

כי אתה תקטין את האלוהות להבנה שלך. וכשאתה מקטין את האלוהות, לא חשוב באיזה גודל, זו כבר עבודה זרה. כי אתה מצמצם את האלוהות לתפיסה השכלית, וזו כבר עבודה זרה. כל גימוד של האינסוף, פירושו עבודה זרה. ולכן על ידי דעו דעית יהיו עורית על ידי בשבועות על ידי משה שניתנה התורה על ידו בשבועות כלומר מי משדר את העניין הזה של הרחמים? משה רבנו לכן משה רבנו למרות היותו בהופעה שלו בצד ימים בנצח השורש שלו הוא בעצם דעת כי הוא יהיה משיח זאת אומרת שמשה רבנו קשור בספירת

הדעת בשורשו מה זה ספירת הדעת? הספירה שנסוגלת להעתיק את האינצוף אל המדרגות של העולם שלנו מתווך לכן למרות היותו כאן למטה בנצח השורש שלו הוא בדעת ואז הוא ממלא כל החדרים הוא בדעת חדרים ימלאו והוא מתווך בין האינסוף לבין הסוף, והוא מוריד לנו את התורה. לכן הוא בעצם האדם, הדמות האנושית שדרכה האור האלוהי עובר. זה נקרא משיח. משיח הוא בעצם מספירת הדעת, או מכל המדרגות שבקו אמצעי. זאת אומרת, קטר, יסוד, תפארת, כל המדרגות האלה במלכות. כמובן הוא מתגלה במלכות כי הוא מלך, המשיח. אבל למרות היותו

באמצע הוא תמיד נוטה לימין לחסד, לנתינה ולכן על ידי משה שניתנה תורה על ידו בשבועות כי הוא יהיה משיח דאזי לימינה שהוא בתפארת ההולך ונוטה לימין מה זה נוטה לימין? נוטה לחסד, נוטה לנתינה נוטה שלא ייגמר השלב תקוע באיזשהו עיקומה ברוחניות ולכן משה חייב להיות גם נביא וגם מלך נכון? ויהי בישורון מלך נאמר על משה רבנו ולא קם בישראל נביא כמשה עוד נביא נביא זה תורה מלך זה מלכות כלומר משה רבנו מכבד את שתי ההופעות ההכרחיות לגילויו של מלך המשיעה מי שיש לו תורה ואין לו

מלכות, כן, הוא נקרא לא יפה. ומי שיש לו מלכות בלי תורה, כן, אז הוא גם כן חסר, חסר נשמה. ולכן השילוב הזה בין מלכות לבין תורה, בין קודש למלכות, הוא השילוב המנצח. כמו שדיברנו על ירושלים, ועוד נדבר בעזרת השם, ביום ירושלים, שירושלים נקראת מקדש ומלכות. מקדש מלך, עיר מלוכה זאת אומרת שיש בירושלים את שתי ההופעות המשיחיות ההכרחיות והנחוצות לכן ירושלים כעיר היא המשיח בדמותה של עיר ואם היינו מעבירים את זה לנוסחה אנושית אז זה כנסת ישראל או משה רבנו שזה היינו עכשיו כול משה כנגד כל

ישראל לכן זה נוטה לימין דהיינו פסח שהוא בחסד שעל ידי החסד תהיה התחלת הגאולה אז אמרנו שהכל מתחיל מהחסד בהופעה אבל לפני החסד צריך גם כן הכשרת הכלי כי …

…