Adar : le mois où tout peut se retourner en bien

ברשות בעלי אכסניה זה שיעור לחודש אנחנו מדברים עכשיו בעזרת השם על חודש אדר על ראש חודש אדר האמת שאנחנו עכשיו בראשון לחודש ובעזרת השם אנחנו יודעים שהחודש הזה הוא מיוחד במינו כיוון שהוא בעצם מכניס אותנו למאמג חדש במציאות שלנו אנחנו יודעים את מאמר חזל בגמרא כשם שמי שנכנס אב ממהטים בשמחה כך מי שנכנס אדר מרבים בשמחה אמרנו בשנים קודמות שהשמחה היא המדד היחידי שיש ביהדות ולכן או ממהטים או מגבירים את השמחה לא כתוב חז ושלום שצריך להיות בצער בשום חודש בשנה. אז ממהטים בשמחה, מרבים בשמחה.

העניין העיקרי הוא השמחה והבלעדי. אין משהו אחר. אז למה צריך להרבות בשמחה? כנראה שאם לא היינו מרבים בשמחה, מי שנכנס עדיו, אז זה היה חודש פחות שמח ממה שהוא צריך להיות באמת. כלומר, כדי להגיע לתוכן הפנימי שלו, צריך להיות גבוה יותר בשמחה כדי להרגיש ולהדלות את החוויה האמיתית של החודש הזה הפסוק המגדיר באופן מדויק ביותר את תכונתו של חודש אדר מופיע במגילת אסתר פרק ת' מסוף ב' ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים הם הבשונאיהם זאת אומרת שיש לנו כאן מילת מפתח ונהפוך ונהפוך הוא זאת אומרת שאנחנו

בחודש הזה נמצאים מול תופעה מיוחדת במינה של הפיכה אבל לא רק הפיכה של מצב למצב אחר אלא הפיכה שגורמת לכך שהטוב ישלוט על הרב כאן זה מופיע ברמז אשר ישלטו היהודים הם מה? בסוניהם אם זה היה רק ונהפוך הוא אז זה היה יכול להיות משנה כיוונים חז ושלום דבר שמח יכול חז ושלום להפוך להפך אבל לא חכמים באים ומצביעים על הסוגיה הזאת שכתובה במגילה ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים הם הבסוניהם כלומר שיש תכונה בזמן מששת ימי הבריאה שבחודש הזה, בזמן הזה, בזמן המיוחד הזה, יש כוח

להפוך דברים מרע לטוב. לא זו בלבד שמצבים עלולים להתהפך מן הקצה לקצה בחודש זה, אלא שהחידושים הרבים שיש בו מסוגלים לשנות ולהפוך את צורת המחשבה שלנו. כלומר, אני כאן מוסיף מימד אחר, ונהפוך הוא, זה לא רק שיש כוח של הפיכה. אלא שאנחנו מתהפכים בחודש הזה מרוב גילויים מיוחדים שמסוגלים להפוך את הנפש שלנו, את הזווית שלנו, את זווית הראייה שלנו מראה לטוב כלומר עד עכשיו חשבנו שרק החודש עם מה שיש בו מתהפך מראה לטוב זה מצבים כאילו חיצוניים לנו שאנחנו מביטים עליהם מחוץ כאן אני מוסיף רובד,

ואני אומר בשיעת הדשמאיה, שזה לא רק המצב עצמו שמתהפך, אלא שאתה, הראייה שלך, תפיסת החיים שלך, יש בסבולה להפוך מירה לטוב. וזו ברכה גדולה מאוד. ועל כן אומרים לנו חכמים, מי שנכנס עדיו מרבים בשמחה הזאת. זאת אומרת, אתה חייב להפוך אפילו מצב קיים, בנפש הרגילה שלך, לדבר גבוה יותר הפוך ממה שאתה רגיל בסוד הפוך בה והפוך בה לא דווקא הפוך אלא פשוט לתפוס מימד של אחיזה זה מעניין כי ונהפוך הוא אז אני פשוט בפשט הופך את הוא לא להיבה זאת אומרת אם אני הופך את הוא

ונהפוך הוא אני מגיע לפסוק, כי בחר השם בציון איבה, למושב לו. זאת אומרת, הפכתי את ההוא לאיבה. מה זה איבה בעברית? רצה, משתוקק, אבל בעוצמה. יש כאן שוקה, דבר פנימי חזק מאוד. כלומר, מה יש בחודש אדר בעצם? איבה, כי זה בין ההפוך הוא. אז אני פשוט הופך את ההוא, ואני מגלה איבה. ומה זה האיבה הזאת? יש כוח בחודש הזה להשתוקק. ומה להשתוקק? כמובן, להפוך את החלקים הרעים לחלקים טובים. את זווית הראייה הרעה לזווית ראייה טובה. זה הסוד הפנימי של החודש. להפוך את ההוא. אחד מחידושיו של

חודש אדר הוא גילוי הקדושה של הגוף, הישראלי. בדרך כלל, רוב האנשים ורוב המלמדים, עוסקים תמיד בנשמה. הגוף לא שווה כלום. אנחנו לא נוהגים בשיטה הזאת. חס ושלום. מי שברא את הנשמה, ברא את הגוף. ויש קדושה בגוף לא פחות עליונה מהקדושה שיש בנשמה. ההבדל הוא שקדושת הגוף לא מתגלה, וקדושת הנשמה, כן. אז מה? זה רק עניין של זמן. אבל אוי ואבוי למי שלא לוקח בחשבון את המימד הגופני. והולך תמיד רק לממד הרוחני של הדברים. זאת אומרת שבסופו של דבר כל הביצועים שלנו עלי אדמות לא מעניינים בכלל.

העיקר זה הנשמה, זה הרוח. זה לא נכון. איפה ראינו דבר כזה? זה לא יהדות. זה יותר קרוב לנצרות. שדרך אגב נוצרת את האדם בעולם רוחני. ולא מאפשרת לו לרדת לעולם גשמי. לכן נקראת נצרות גם כן. זו נצרה. הנצרה הזאת לא מאפשרת לאדם לחיות בשני העולמות בו זמנית. ואנחנו, כל המגמה שלנו זה לחיות בשני העולמות כל רגע. ולתרגם את העולם הבא לעולם הזה. את השמיים לארץ. את המחשבה למעשה. זה החידוש העיקרי לעניות דעתי שמופיע בחודש אדם. כאן ניתנת לנו ההזדמנות לגלות את קדושת הגוף. איך אני רואה

את זה? הפיתוי העיקרי לעובדה הזאת בולט במשתי הפורים. שכשמחמת השתייה מרובה בו, מסתלק את הדעת. כלומר, בשביל מה אנחנו שותים בפורים? כדי לסלק את השכל. עד דלו ידע. זאת אומרת שאתה נשאר בעצם מחוסר דעת. אז מה נשאר לך בעצם? הגוף, החלק החייתי שלך. ובתוך החלק החייתי, אם חזל והתורה אומרת לנו חייב איניש לבסום בפוריה, חייב להתבסם בשקיעה בפורים, זאת אומרת שהתורה והקדוש ברוך הוא בראש, בוטח בחלק הגופני שלנו שהוא לא פחות קדוש גם כשאתה מסלק את הדעת. זאת אומרת שיש כאן בעצם הפגנה אלוהית של הביטחון

שלו בנו. שגם כשאני הופך להיות בעצם שיקור במרכאות, אני לא מאבד את עצמי. אני לא הופך להיות בהמאה. גם כשאין לי דעת, מתבררת קדושתו של הגוף הישראלי. לא סתם גם כל המגילה מספרת לנו על לבושים. זה דברים מאוד מאוד גשמיים. מגילת אסתר מלאה בתיאורים מאוד מוחשים, מאוד גופנים, מאוד חומריים, כסף, זהר. שיש, אבנים טובות, מרגליות, לבושים, בדים מיוחדים, צבעים. מה זה כל הסיפור הזה? הרי כל זה, זה רמז לטבע. מעל הטבע אין חומרים. הכל בלתי תפיס. אין צבעים, הכל שקוף. אין גוונים. כשאתה יורד לממד הטבע,

מופיעים הגוונים והנואנסים. זאת אומרת שמגילת אסתר באה, דווקא להבליט את החלק התחתון, את שבע ספירות התחתונות, את שבע עמידות, ולכן בעצם היא באה לגלות את ההוויה בהסתר, מגילת הסתר. זה שורש אמיתי? זה מרגיל אותנו לגאולה האחרונה. הגאולה האחרונה לא תבוא באופן ניסי, היא תבוא מלובשת באירועים פוליטיים. בסיטואציות שאנחנו חיים אותן היום. וכאן המקום להזכיר כי דווקא בחודש הדר קיימו וקיבלו היהודים עליהם. למה דווקא בחודש הדר קיימו וקיבלו היהודים עליהם את מה? את התורה. איזו תורה? תורה שבעל פה. מרצון. כך אומרת הגמרה בשבת פי ח' זאת

אומרת שדווקא בחודש הזה היה לנו הלבוש כדי לקלוט את התורה שניתנה לנו אלף שנים קודם. הרי בחג השבועות שאנחנו חוגגים, מעולם לא קיבלנו את התורה. דרך אגב, זה גם כתוב במחזורים שלנו. זמן מתן תורתנו, לא כתוב זמן קבלת תורתנו. הוא כן, הוא נותן התורה, אבל אתה קיבלת? לא. דרך אגב, מה קיבלנו בחג השבועות? שום דבר ביד. שמענו קולות, ראינו קולות, אבל לא יצאנו עם חומר ביד. וגם סירבנו לקבל את התורה שהיה בעל פיאט כדי כך שהוא קפא עלינו את ההר כגידית. אז מתי באמת קיבלנו אותה?

אלף שנים מאוחר יותר, בזמן הזה של הפורים. על זה נאמר קימו וקיבלו. כלומר, הלבוש שחסר להם כדי להכיל את האור במדבר, עכשיו מתקבל. על כן, חודש אדר, יש בו הוראה של לבוש. בעברית אדר מלשון אדרת. הדרת זה לבוש. זאת אומרת שזה חודש מיוחס ללבושים. קרי לכלים. לקיבול. בחודש הזה אפשר לקבל מדרגות שאתה לא יכול לקבל במצב אחר. בחודש הזה אתה יכול לקלוט את האלף המקורית ולתת לה דירה בתחתונים. אלף דר. הדר. האלף העליונה יורדת לדור בתחתונים. דבר שלא יכול לקרות בשום חודש בשנה באופן כל כך

לבוש בתוך הטבע, עד כדי כך שיש לנו אמונה פשוטה שהדבר הזה פועל. ואני יכול אפילו לסלק את הדעת בפורים לא יקריא כלום. כיוון שאז בולטת יכולתו של עם ישראל …

…