Le Rav Yoël Benharrouche sur l'unité dans la diversité

ודפק לשמות 48. בתור השמאלי, חמש שורות מלמד. אבל הניצחון צריך להיות באמת להמיתו בשביל השם ידבר. בשביל קיום העולם שעומד על התוריו ועבודה. וגם לא שיהיה לו חז ושלום ניצחון של שקר בשביל כבוד ותעבוד עולם הזה. שזה הניצחון הוא הריסת העולם, חז ושלום. זאת אומרת שהמגמה כאן היא מגמה ברורה. שזה הכל לטובת האינטרסים האלוהיים, לקידומו של העולם, לגאולתו של העולם, ולא לדברים של האדם עצמו, בשביל תאווה וכבוד וכל מיני דברים של האדם. אם הוא מניע גדול, רחב, אלוהי, אז יש בזה הצלחה. אם לא חז ושלום,

זה הורס את העולם. ועל כן, אפילו מי שנראה לו שכוונתו אל האמת, שרוצה בניצחון בשביל לגמור איזה מצווה או דבר שבקדושה אף על פי שבזה צריכים להיות חזק מאוד אף על פי כן צריך להסתכל היטב שלא הגיע חורבן והריסה חז ושלום על ידי זה כי סנוי מהמחלוקת וגדול השלום זאת אומרת שלפעמים האדם יוצא מהפרופורציות ומאבד כבר את האינטרס הגדול האלוהי בגלל שהוא נפגע והוא רוצה לומר את מה שיש לו הוא לומר והאינטרסים הם הופכים להיות אינטרסים שירדו לפסים אישיים וזה כבר מקלקל את המנגנון הגדול זה

מצווה? זה דבר שבקדושה? גם אם זה דבר שבקדושה זה יכול להתחיל במגמה אלוהית ולהסתיים תוך כדי בכעסים ובדברים שהאדם עושה את זה בשביל האגו שלו זה יכול חז ושלום לגרום למחלוקת שאינה לשם שמיים בסופו של דבר גם אם זה התחיל כנראה כאילו לשם שמיים על כן צריכים להשתדל למעט במחלוקת בכל מה שאפשר אף על פי שנדמה לו שחולק לשם שמיים מכל שכן וכל שכן שצריך להסתכל על עצמו עם כוונתו לשמיים צריך לבדוק באמת איפה מסתתר את הכוונה הפנימית שלי אם זה באמת לשם שמיים או שאני

כאילו לשם שמיים בסופו של דבר אני מתנגח רק כדי לגלות שאני צודק כי הלב יודע אם לעקל אם לעקל כלות ועל כן כשרואים את חברו שחביב עליו זה יקר מאוד מאוד וכל התורה תלויה בזה כמו שכתוב ואהבת לרעך כמוך ואמר בי עקיבא זה כלל גדול בתורה כי כל בני אדם משונים בדעותיהם זה מזה כמו שאמרו רבותינו זה והכל מחמד בחינת הנאה. שהשם יתברך בראה כל בשינויים רבים לאין קץ. לכל אדם דעתו משונה מחברו. זאת אומרת שזה דבר נורמלי. שאנחנו לא חושבים כולם אותו דבר. אז אל

תנסה לעשות אחידות. אבל כן תשתדל לאחדות. ובקדושה צריכים כל הבחינות. כלומר, אי אפשר לגלות פן אחד. הפן האחד הזה הוא סובייקטיבי. הוא לא יכול להיות האמת הכוללת. וכן בקדושה צריכים את כל הבחינות. כמו שכתבנו לעניין התמזגות הרבה יסודות כי כל המידות והדעות של כל אדם הוא כפי התגברות היסודות שבו שמהם כל המידות כמובן מי שמתגבר בו ביותר יסוד זה הוא חזק באותה המידה ודעתו נוטה לזה וחברו להפך בקדושה מי שכוונתו אליהם צריך בוודאי להיות חזק מאוד בדעתו במידותיו הטובים שבחר לו ובדרך הישר שבחר לו אבל

בלי להניח את עצמו להתנצח חד ושלום משום הדעת זה נכון צריך להתאמץ ולהילחם על עמדותיו אבל לא חד ושלום לבטל את הדעת של השני או את הגישה של השני לדבר הזה כי בסופו של דבר אנחנו משלימים אחד את השני וזו לא מחלוקת אלא השלמה כמו שכל העברים בגוף אינם נמצאים במחלוקת אחד עם השני אבל הם משלימים אחד את השני לכן זה חשוב מאוד שיהיה שינויים כאלה כי רק מכלל השינויים כן מגיעים לאחדות האחת כי צריכים להיות אז כנמר בעבודתו יתברח כידוע אבל אף על פי כן

צריכים שלא יהיה ניצחון יותר מדי שלא יהיה שונא לחברו בשביל שאינו מתנהג בדרכו זאת הבעיה לא להגיע לשנאה. אם אתה רואה שזה גולש ומתחיל להגיע לשנאה, יש בזה בעיה גדולה. והתנהג עם חברו במזג השווה. דהיינו שאף על פי שצריך להיות חזק מאוד בדרכו הטוב, אף על פי כן להסתכל על חברו גם כן בעין טובה. להשתדל למצוא בחברו גם כן איזה טוב, באופן שיהיה לו אהבה עמו, עם חברו. ולא יהיה לו עין רעה בחברו חז ושלום. ואז יכול לקבל רמזים טובים לעבודתו יתברך מכל אדם שבעולם שיפגע

בו כלומר שיפגש איתו צריך לדעת לשלוף, לשאוב מכל אחד את המנגנון, את החלק האלוהי שנמצא שם ולקבל ממנו תוספת להשלמכה ובחינת מכל מלמדי הסקלטי כי אינו מתיירש שחברו חז ושלום ידיחו מן האמת שבעיבו חלילה למה כי הוא חזק בדעתו הוא בדרכו הטוב מאוד, כראוי. זאת אומרת, אני נלחם על דעותיי, אני חזק מאוד בעמדתי, אבל אני לא שולל את השני. זה בעיה שלו, זה לא בעיה שלי. הוא לא יהיה חברי, אבל אני אהיה חברו. כלומר, אני לא שונא אותו. אני יודע שהוא משלים אותי. גם אם הוא

אצלו, הוא לא הגיע לרמה הזאת, של המודעות הזאת. בסדר. אבל אני לא... ביחס אליו כמו שהוא ביחס אליי. למה? אני לא צריך להיות חבר שלו. אני פשוט יודע שהעמדה שלו היא לגיטימית. יש לה גם כן מציאות. יפה. ואני לוקח את מה שיש לי לקחת ממנו. אני לא חייב לצאת איתו ולהיות חבר שלו ולהיות קרוב אליו. אבל אני גם לא שונא אותו. אז הוא אצלו יש לו בעיה. זו בעיה שלו, לא בעיה שלי. נכון. והוא מפסיד ממך כי הוא לא לוקח כלום. בסופו של דבר אתה לוקח

ממנו משהו, והוא לא לוקח כלום. אז הוא נשאר ריק. הוא לימד את זה. כן, אז לאט לאט. זה בעיה שלו, זה לא בעיה שלו. הוא לימד את זה, הוא ייקח לו זמן. 60 שנה ייקח לו. אני לא צריך להיכנס לעניין שלו. יפה, בסדר. אך אף על פי כן, אין עינו רעה בחברו ואוהב את חברו גם כן. מה זה אוהב? אוהב זה מזדהב. יש לי מזדהוב. איך אתה מתנהל עם בן אדם שהוא שונא אותך? כאילו הוא... אתה נמצא ב... כאילו ילד שלא הבין. אבל הוא שונא אותך,

אז הוא... בסדר, מה הוא יעשה? הוא מחפש את רעתך. בסדר. לא, אם הוא מחפש את רעתי אני צריך להתגונן, זה משהו אחר. נכון, אתה עובר לעמדת להתגונן אותי. נכון. אם הוא שונא באמת ומנסה לחבל בי, אז באופן טבעי אני חייב להגן על עצמי. אני לא מדבר על זה. כל מזיק צריך לעצור אותו. בכל... פעולה שיכולה להפסיק אבל אני לא צריך מלכתחילה לפתח מגמה כזאת של נזק לעשות לו אני פשוט לא מסכים עם דעותיו אבל אני לוקח ממנו משהו אם אני רואה שאני בסכנה כמובן שאני צריך

לדאוג לשלומי לשלמותי ולא להיכנס למנגנון הזה אז אם זה דבר שאני יכול לטפל בו בצורה שאני פשוט מתרחק מהאדם הזה אז פשוט להתרחק ממנו. אבל לקחתי, תוך כדי שהתרחקתי, מדרגה ממנו. הרווחתי משהו ממנו. כן, אפילו עצם זה שלא פיתחת את השנאה. נכון, נכון, נכון. בדיוק, בדיוק. דרך אגב, אני יכול גם ללמוד מה לא עושים. לאו דווקא מה עושים. בסדר? אני יכול ללמוד ממנו איך לא צריך להתנהג. גם לימוד. ולחנך את הילדים שלי ולהגיד להם, אתם רואים, ככה לא צריך להתנהג. גם בצד השלילי אני יכול ללמוד

לא רק בצד החיובי איך כן עושים אני יכול להגיד גם איך לא עושים זה לא עושים אז כל זה זה לימודים בכל זאת אני מרוויח כי אולי הוא צריך להילך באותו הדרך שבחר לו כלומר זה הדרך שלו כי אולי לפי שורש נשמתו צריך ללכת בדרך זה ואפילו אם הוא רואה שחברו אינו הולך בדרך הישר אף על פי כן הוא דן אותו לקו זכות ומשתדל למצוא בו גם כן איזו נקודה טובה כאשר היא זהירה, הוא זל על זה מאוד כמבוער בדבריו הקדושים בכמה מקומות. כלומר, רבי נחמן.

ואם אפשר לו לדבר עם חברו באמת ובתמימות, בלי ניצחון של שקר, לאתות חברו אל האמת, להשיבו לדרך הישר, מה טוב ומה נאים? ואם לאו, אף על פי כן אינו …

…