Brakhot, émouna et renouvellement quotidien de la création

זאת אומרת שבעצם בירור האמונה נעשה כל יום ביום. אז אנחנו בחלק האחרון למטה, בדף קופלאמן. וזהו, אל תגעו במשיכאי ונביאי עד תראו, כי הצדיקים וכל המתקרבים עליהם, הנכללים בהם נקראים לבים. יש כוח נבואה אצל הצדיק ואת כל מי שמתקרב אליו. התורה היא בעצם נבואה, כי זה מסר אלוהי שיורד ממעלה למטה. והצדיק ממשיך באותה דרך, באותו כיוון, ממעל למטה, ולכן הוא נקרא גם כן ששורה בו רוח מבואה. כל צדיק זוכה מבחינת רוח מבואה, שהידע הזה עיקר ברוח האמונה, כאן על בערכות. רוח מבואה זה רוח ודאות שיורדת

ומתגלה אצל הצדיק בחייו, והידע הזה זוכים לאמונת חידוש העולם. חידוש העולם מהכיוון ש... בגלל שהאור זורם כל רגע, בלי הפסקה, אז אפשר לומר שזה בעצם כמו חידוש של יש מעין כל שנייה. זאת אומרת שאם לא היה הכוח הזה המזרים, אז העולם היה בעצם נברא לרגע אחד. פרוש ברוך הוא ברא את העולם שכל רגע הוא עובר למצב של עין, וחוזר למצב של יש. זאת אומרת שהבריאה נעשית בעצם כל רגע ורגע. המחדש ויתובו בכל יום, תמיד. מה עושה בראשית? שעל ידי זה זוכים לבחינת ריח, שהוא בחינת משיח,

כמובן בתורה הנב. ובשביל זה נקראים הצדיקים האמיתיים משיח. כמו שכתב רבינו זה, בליקותי מוארן. כל צדיק נקרא משיח. וזהו, אל תגאו במשיחיי ובנביאיי. כן, אל תראה. שזה בעצם כמה משיחים יש. אז הוא אומר, אז זה הצדיקים האמיתיים, בעלי רוח הקודש, שבכוחם וזכותם יש לישראל קיום בגלות, יעובדו חז ושלום. כנראה. כנראה, עיקר ברור האמונה וכל יום היום, שעל ידי זה יהיה חידוש העולם של העתיד, שאז יתאר לו שיר חדש. אז הורדת האור האלוהי לעולם הזה, כלומר, חיבור העולמות בין זה לנוגבה, זה בעצם שיר, שיר חדש. זה

ירן, כן, זה גילוי השיר וחידושו. אנחנו צריכים להביא בעצם מדרגה מהמדרגה החדשה. מדרגה חדשה זה מדרגה שנמצאת למעלה מן השמש. כן חדש כחד השמש, אבל יש חדש למעלה מן השמש. אז למעלה מן השמש יש את הבחינה הזאת שאנחנו קוראים לה חדש. שיר חדש. צריך להביא אותה לעולם הזה, כדי שהעולם הזה לא יתיישם. וזהו שיר לשם של כל הארץ, בסירון מיום איום ישועתו. דהיינו. על ידי התקרבות לצדיקים אמיתיים נזכה לשיר הנעל בחינת שירו לשם כל הארץ. בעיקר על ידי הנפלאות והישועות שהצדיקים ממשיכים עלינו בכל יום היום,

לברר האמונה. בכל יום היום כפי היום והשעה. כאן אנחנו מרוויחים עוד חידוש, זה שהאמונה משתנה לפי היום, לפי השעה, לפי העת. זאת אומרת שהאמונה זה לא דבר סטטי, יש אבולוציה, יש שינוי תמידי באמונה והאמונה צריכה להתברר כל רגע מחדש ולפי האמצעת, לפי השעה. אפשר לשאול משהו? מה? כן. יכול להיות שאני אשם לו שמידיות כבאבקי, שבעצם כל הגילוי שלו זה דרכנו, זה איך אנחנו מגלים אותו. אותו הבאר באמונה זה גם משהו אבסולוטי למה שמתגלה אצלנו. וזה משהו מגנון אחר. תחדדי יותר את השאלה שלה. יש אחרים, כמו

שאתה היה מלמד את המשיאות כווארקי, זה משהו שלא משתנה, זה אור שלא משתנה, זה אור שכל הזמן נורד לפה. אנחנו, הכלי, משנים את הגוון, משנים את ההיבדלות. אמונה, השעור של האמונה. כן. זה רק, מרגיש לי שזה רק של המבראים, שזה בעצם כל העניין של הביהוי. אז זה לא, השעור של האמונה זה לא דבר שלא משתנה, זה דווקא יותר הפעולה שלנו פה. לגלות את אותו אור. אתה מבין מה אני אומר? כן, אבל זה אותו מנגנון. זה אותו מנגנון. של הכלי יותר, לא של האור. נכון, נכון, אבל

השורש האמונה זה האמת. כלומר, אנחנו בעצם פועלים, כן, לאמן את אותה מדרגה שנמצאת בפוטנציאל. כלומר, כל דבר הוא בעצם במדרגה פוטנציאלית. למשל, אתמול שאל אותי מישהו, איך זה שהקדוש ברוך הוא בורא רע? כן, יש פסוק. עושה שלום הוא בורא רע. אנחנו מתרגמים את זה בורא את הכל. הפכנו את זה, את הפסוק, בערבית. הפסוק האמיתי זה בורא רע. אז אמרתי לו שזה בדיוק ההבדל בין בריאה לבין יצירה ועשייה. כלומר, שהקדוש ברוך הוא בורא רע, הוא בורא פוטנציאל. כי בריאה זה עדיין לא בגילוי. זה עולם הבריאה. אתה

בעצם מביא את זה ליצירה, זה נקרא יצר, ולעשייה זה נקרא מעשה. כלומר, הפוטנציאל הוא פוטנציאל נברא, הוא פוטנציאל קיים. אתה עושה ממנו יצר הרע, אתה מייצר את הרע ממנו. כלומר, לקחת את אותה מדרגה, שהיא נמצאת בעולם הבריאה, בפוטנציאל של אפשרות לקלקב, ואתה גילית את האפשרות הזאת, עשית ממנה באמת קליקות. אז להפך, אותו דבר באמונה. המעשים שלנו, החיים שלנו, הם צריכים להיות אמונה. כל מצוותיך אמונה. המצוות זה אמונה. כלומר, כשאני עושה את המצוות דרך ברור, ואני צריך לדעת, להשיג דעת, להשיג הפנמה. דעת, ידע, לימוד. ללמוד את

המדרגה הזאת. העבדל בין מה שהסברנו לבין אמונה, זה שהאמונה היא דבר פרימיטיבי. היא דבר קיים. רק צריך ללמוד אותו. צריך לגלות אותו. כלומר, עצם זה שאני חי, אני לא צריך לחשוב על זה. אני חי. לכן אני כבר מאמין. אבל אני צריך עכשיו ללמוד, לקנות את החיים הטבעיים שלי, ולקנות את זה בדעת. לדעת מה קורה. להיות אקטיבי ושותף לתהליך. באיזה עולם נמצא? אז באיזה עולם נמצא את האמונה? שאתה אומר, בריאה. אז כל המדרגה הפנימית היא תמיד בבריאה, אבל האמונה העצמה האמיתית היא במלכות. כלומר, במלכות אנחנו יכולים

לפתח את הדבר הזה ולעשות ממנו אמת. לאמן. להתאמן. כל מי שנמצא באמונה הזאת הוא בעצם חי את מה שהוא מאמין בו. ממש. ולא מאמין ב... במושג הגוי של המילה שזה דבר חור שאני יכול לסמוך עליו יש איזה בובה בשמיים אלא אני מביא את המדרגה הזאת לחיים אני מחיה את זה מזרים את הזרם הזה דרכי אני מאמין באמונה שלמה בבית המשיח זה לא דבר שנמצא ואני עוזב אותו ואני מחכה שזה יבוא אלא אני מאמן בכל יום את בית המשיח אני גורם שהמשיח יבוא, כמו שכתוב, להביא ללמוד

המשיח. לא לחכות. להביא ללמוד המשיח, כלומר, אני מביא את המדרגה הזאת שנקראת משיח. בזה דבר הוא ישמח השם ועושיו. כן. בני ציון הגיעו במקם, כי בעצם הוא שמח ועושיו. עשייה זה אמונה. נכון. כשאנחנו עושים, מה שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו מגלים יותר עורמונה. נכון, נכון. ועכשיו החידוש הוא שצריך ללמוד את זה. נכון. נכון, כן, כן, בוודאי ובעצם כל החי שנברא, גם כן היה במדרגה כזאת. רק הוא, הוא הביא חיים למדרגה הזאת. הוא בעצם הפעיל את המנגנון. כשכתוב שבשעה שישית קרה שמות, בגמרא וסנדרין, שעה ראשונה נוצבר הפרוש,

שעה שנייה נעשה גולש, שעה שלישית נמתחו איברף, שעה שלבית נזרג אבון לשמה, שעה חמישית קם מדרגה, שעה שישית, כן? קרה שמות. מה זה אומר? זה אומר שבעצם קריאת השם הוא הפעילה את המנגנון הזה. הוא הדליק, הוא התניע את כל מי שהיה רואה. כלומר, הפרה לא הייתה פרה עדיין, היא הייתה פרה בפוטנציאל. הדשא לא היה דשא, הוא היה כפו מעל פני האדמה. ועל ידי קריאת השם הוא הפעיל את המדרגה הזאת. זה נקרא אמונה. זה בעלי חיים? כן. נכון, נכון, אבל זו האמונה בסיס שלה. כן, אבל המדרגה

הזאת היא מדרגה שהיא לא קיימת אצל האדם באקטיביות. כלומר האמונה אצל בה הלכה היא אקטיבית. לא, כי האדם הראשון הוא זה שיפעיל את החיים. כלומר, החזרים מלווים אותנו שהחיים לא היו מקיימים לפני שאדם אישם קרא שמות. הוא הביק את העמוד שלו. כן. כלומר, הכל היה ברור, אבל בלי זוזה, בלי חיים. אפשר להגיד שבאתם תורה, אנחנו, כאילו, אנחנו קיבלנו את מה שהבעלי החיים קיבלו שם, שהאדם ראשון עושה להם, זה מה שאנחנו קיבלנו באתם תורה? כן, זה קיימים קרא שמות. אמרנו, זה שיעוש של שבוע, כאילו, הכל התחיל

לחיות. נכון. אז מה היה לפני? חד שאלתי. אז הוא עובד באותו שיעור. היה איזה שינוי. נכון. היה שינוי זה שבעצם קרא שמות. קרא שמות זה אותו דבר. זאת אומרת …

…