Tou BeChevat, la Torah des lettres et le sens du mois de Chevat

טוב ומבורך, בעזרת השם צהרות טובות, ישועות ונחנות לרפואתם של כל הפצועים של העם ישראל בכל מקום שהם, רפואת הנפש, רפואת הגוף בעזרת השם שנתגבר על אויבינו ונתקדם בשלבים מאוד מרכזיים בגאולתנו השלמה אנחנו בחודש שבת אנחנו מודים לבעל הבית, בלאכסניה, בעלת הבית וכל המשפחה שקבעו את השיעור כאן שהשיעור יהיה גם כן לברכתם, ברנסה מעולה ולשלום בית ושקט ובניין וכל התחומים, אמן חודש שבת, צירוף שם הוויה השייך לתכונתו של חודש שבת יוצא מראשי תיבות הפסוק בביקרה ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש אני רוצה פשוט להסביר

את המילים בפשוטן זאת אומרת שיש כאן לפעמים תמורות כלומר במקום המכשיר הזה אני לוקח משהו אחר עכשיו אם הקדושה חלה על המכשיר כשאני ממיר את זה, מחליף את זה בדבר אחר האם הקדושה תמשיך להיות גם שם אז אנחנו מבקשים בפסוק הזה שגם התמורה תהיה קודש זאת אומרת שלא רק היסוד הבסיסי אלא מה שיצא ממנו גם אם אני מחליף משהו שהקדושה תשרה גם על הדבר הבא זאת אומרת שהיא תהיה יניקה גם לתמורה מה שיש בשורש לפי סדר האותיות אתם רואים שהאותיות כאן הם ה-י-ו-ד-ה ראשי תיבות כלומר

שם הוויה במקום י' כו' זה ה' ו' כלומר אנחנו רואים מיד שה' זה הפוך אלא ו' ישר ואם אנחנו בעצם מלבישים כל עוד לשבוע אחד בחודש הרי ששני השבועות הראשונים הם בהיפוך שהנקבה שולטת על הזכר זאת אומרת שבשני השבועות הראשונים של החודש יש תכונה שהיא מצד הנקבה יותר דומיננטית במילים פשוטות, אנחנו צריכים בשני השבועות הראשונים לנצל את התכונה הנוקבית הזאת בשבוע הראשון, כדי להגיע לשלב של הזכר בשבוע השני, והשלישי רביעי, השבוע השלישי והרביעים כבר בסדר. זאת אומרת שהזכר קודם לנקבה. איך עשינו שהזכר קודם לנקבה בצורה

מסודרת, החל מאמצע החודש לענייננו בטוב בשבט? בעוד ששני השבועות הראשונים הם בהיפוך הסדרים נכון? במקום י' כו' ה' ו' מה שאומר שאם המצב הוא כזה אני לא צריך לשנות ולהחזיר את י' כו' אלא הקב' הוא מופיע בעולם בזמן הזה דווקא בצורה הזאת כלומר הוא משדר לי שאם אני רוצה לגעת בערכים של הקודש ככה זה מופיע בחודש זאת אומרת שאני צריך להגביר מהיום, מאתמול, את התכונה הנוקבית של הבינה. הרי י' וה', שתי האותיות הראשונות, זה חוכמה ובינה. כלומר, מוח ימין ומוח שמאל. ואם ה' היא לפני הי'

זאת אומרת שהבינה קודמת לחוכמה. כלומר, אני צריך לבנות דברים בבינה בשבוע הראשון של החודש. מה זה אומר? חוכמה זה פוטנציאלי, אבל בינה זה כבר בניין, בינה מלשון לבנות. זאת אומרת שאני לא צריך להישאר בדברים שהם תלושים מהמציאות, אלא אני צריך לעשות את הדברים בבניין עמוק, בדעת, בתבונה. וזאת המגמה של השבוע הראשון. אני צריך לפתח בעצמי את התבונה, את הבניין, כדי שמתוך הבניין הזה אני אגלה את הסוד הגנוז בשבוע השני שזאת החוכמה. אז בדרך כלל החוכמה הקודמת לבינה אבל חודש הזה הבינה קודמת אז תן זכות קדימה

לבינה כלומר תפתח את הצד הנשי שבך בשבוע הראשון תגלה תבונה ותגלה גם גמישות כי הצד הנשי יותר גמיש מהצד הגברי זאת אומרת שהחוכמה שלך התבונה שלך בשבוע הראשון צריכה להיות גמישות משולבת עם בניין, בניין גמיש לפי סדר האותיות הרשח החל מ-15 בשבד נעשה סדר בשתי אותיות אחרונות ו'ה' שבשם והן מעירות כסדרן במציאות התחתונה כפי מה שראוי להן לפי שורשן אז נכון שבשבוע הראשון ובשבוע השני כאילו הפכנו את הסדרים אבל ברביעי, בשלישי וברביעי, הסדר חוזר. זאת אומרת שאם עשיתי עבודה נכונה בשני השבועות הראשונים, סדר תו בשבט

נקרא סדר, כי חוזרים לסדר, זה לא רק סדר שהחלטנו כדי לאכול פירות, אלא ששם מתחיל הסדר הנורמלי במציאות לחזור לעולם. ומכוח זה נמתקים הדינים שהחלו בסימן הסדר ההפוך, של שתי האותיות הראשונות הויות למרות הכל הסדר הוא לא כסדר נכון שאני חי עם מה שיש לי אבל אני צריך לדעת שבכל זאת אם הצד הנוקבי קודם לצד הזכרי הבינה קודמת לחוכמה זה אומר שבעצם אני אתרגם את זה במילים אחרות עץ הדעת קצת קודם לעץ החיים וזה לא נכון כל כך אבל יש חודש בשנה שצריך בכל זאת ללכת

עם זה אבל בטובי שבט הסדר חוזר זאת אומרת שהוואב קודמת להה האחרונה שם הבניין קראוי זאת אומרת שאם עשינו עבודה נכונה בשני השבועות הראשונים שני השבועות האחרונים של החודש יגלו אצלנו סדר כלומר הדברים יתבססו ובעזרת השם כל מה שבנינו בבינה ובחוכמה אנחנו נראה את הפירות של הדבר הזה מטובי שבט לכן רואים פירות והלאה והנה 70 אומות ו70 לשונות כלומר כל אומות העולם מה זה לשונות? למה קוראים לזה לשונות? האומות אני יודע אז למה אני אומר פעמיים אותו דבר? לא כי בלשון אני מגלה את התכונה של

העם אפשר לגלות את התכונה של העם דרך הלשון אז לכן כתוב עם ולשון זאת אומרת עם זה דבר עמום קשה לי לראות, אבל כשאני שומע את הלשון של העם, את צורת הדיבור, אני יכול לזהות שם, בפנים, את היכולת הפנימית, את הסגולה הפנימית הגנוזה באותו עם. לכן צריך לדעת לשונות. חשוב מאוד לדעת את סוד הלשון. זה היסוד, נכון, בקבושה? אז גם אצל אומות העולם, הלשונות זה היסוד הפנימי שעליו עומדת כל האומה כולה. לכן אני צריך לדעת ש70 אומות ו70 לשונות עיקר חיותן הוא בסוד ניצוצים קדישיים כלומר

ניצוצות של קודש הרי איך חיות האומות מקודש? הן אוכלות משהו שנותן להן לחיות איפה זה הקודש הזה? מאיפה זה מגיע אליהן? שנפלו משורשם בקודש ונבלעו בהן הדברים הם מתחילים בשורש העליון וכשהדברים נופלים נופלים נופלים נופלים מתרחקים מהשורש לפעמים הדברים הניצוצות הקדושים האלה מגיעים גם למקומות מרוחקים מאוד מההוויה ובכל זאת ממשיכים שמה לתת אוכל למקומות שאליהם הם הגיעו כמו יהודים בחוץ לארץ מה זה יהודי בחול? זה ניצוץ של קודש שעכשיו בזכותו המדינה שהוא חי בה מצליחה בגלל שה... מדינה הזאת, האומה הזאת מקבלת את חיותה מהיהודים שנמשכים

שם בפנים שאצלה המשפע יורד והם ממשיכים את זה לארץ שעליה הם נמצאים ומזה מקבלות הן את חיותן כלומר שעיקר חיותן ואחיזתן הוא באותיות התורה אומות העולם, צריך להבין את זה, חיות מאותיות התורה איך? הרי אמרנו את זה כבר במצרים, נכון? ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים. כלומר, מי בא למצרים? השמות. במילים אחרות, מה יצא ממצרים? התורה. התורה הייתה איפה? במצרים, בכלא. מה זאת אומרת? זאת אומרת שכל האותיות שבהן נברא העולם, היו בכלא. זאת אומרת, לא היו בביטוי. אדם חסום, אדם לא יודע להוציא את זה מהפה

שלו. איפה נמצאות כל המחלות של המציאות? במצרים. כל המחלה אשר שמתי במצרים, מה, רק במצרים יש מחלות? כן. המחלה הנפשית נקראת מצרים. לא במובנים של מיקום, אלא במובנים של קומה נפשית. זאת אומרת שמצרים כאן זה ביטוי למצב נפשי ירוד של חסימה, של עתימות. שם נמצא הסוד, כלומר האותיות שם. הביטויים שלי שם, האפשרות שלי לעשות דברים במציאות נמצאים שם ומה אני צריך לעשות בחיים שלי? להוציא את זה משם כלומר מי שמצליח בחיים זה מי שגעל את הפוטנציאלים האלה מהמצריות של עצמו הדברים מובנים? כל עוד והאפשרויות שלך

נשארות בגדר של אפשרויות בלבד, של פוטנציאלים של בכוח ולא הפעלת אותם, לא הוצאת אותם ממצרים אז אתה חנוק אז אתה נמצא עדיין במצרים לכן יציאת מצרים היא כל יום ואנחנו מזכירים כמה פעמים ביום יציאת מצרים כדי להזכיר לנו את המגמה העיקרית במציאות צא ממצרים לכן זה נקרא אותי אותה תורה שנזכרו שמותיהם כמו כלומר כשאני קורא בתורה ואני רואה פלישתים כפתורים יבן אדום ודומיהם זה נותן כוח לאומה אבל למה אני צריך לתת להם כוח? כי הן אותן אומות חיוניות. דרכן אני יכול להבין דברים שלא יכולתי להבין

בלעדיהם. זאת אומרת שמצד אחד זה נראה לי כאויב. מצד שני, בלי האויב הזה, בלי החושך הזה, אני לא יכול לראות את האור. אני אומר לכם את זה בצורה אחרת, …

…