Le service de Kippour au Temple et la révélation des secrets

מה היה קורה שם בקודש הקודשים כשהכהן הגדול היה נכנס לפניי ולפנים כדי להתחבר למקום המיוחד לאחדות המקורית המפגש הזה בין העולמות שמתבצע באותו יום תחילת פרשת החרמות מצוות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים אנחנו קוראים בפרשה הזו ביום הכיפורים בפרשת החרמות ובהתחלה אנחנו מדברים על הכהן הגדול שהיה נכנס בפשוטו מצווה זו היא אחת מעבודות המקדש אחת בשנה אחת בשנה זה הביטוי של יום הכיפורים כלומר יום הנקרא אחד שהוא בכל יומות השנה ואחת מעבודות המקדש אחת בשנה שבאה לקפר על תומעת מקדש וקודשה וכן על פשעי בני ישראל

וכל אבונותיו יש מין כפרה כללית גם על המקדש ועל הקודשים ועל פשעי בני ישראל על כל האבונות כמין ניקיון כללי של כל המציאות מצב לאפס, כמו ריסט כזה שהאפס הוא לא אפס שלילי כלומר אפס שאין לו שום דבר אלא אפס של בסיס, בסיס של עם ישראל כי כשמורידים את הלכלוך החיצוני עם ישראל מתגלה כצדיק כי הקב' הוא ברא אותנו בצורה כזאת של צדיקים וכשהדברים החיצוניים באים ומדבקים עלינו אנחנו מאבדים את הראייה המקורית שלנו, ולכן בא יום הכיפורים ומחפר. מחפר כמו כפורת, כן? כלומר, מורידים את המסך

המביל, ופתאום מתגלה הכוח הפנימי הבסיסי, שהוא בעצם טהור, ואף פעם לא התקלגל. אמנם מצינו במפרשים שיש עוד עניין בכניסת כהן גדול ביום הכיפורים לפניי ולפנים. וכאן אנחנו נתייחס קצת ל... מה היה רואה שם, מה היה העניין בקודש החודשי. הנה בספר ברית מנוחה הקדמון, מבאר גודל הגיוי של חוכמה שראה כהן גדול ביום הכיפורים להיותו בפנים. גודל חוכמה, זאת אומרת, גדלות, גדלות של אבא. כן, חוכמה זה אבא. כלומר, כהן גדול רואה בתוך קודש הקודשי מדרגה של חוכמה, שהיא בעצם מדרגה פנימית מאוד. ואשר, לפי מה שמבאר שם, משמע

שכל אותו הבניין העליון של פנימיות העצילות, מרש דרגין עד סוף דרגין, נגלה לפניו. מה הוא רואה שם? הוא רואה את כל השתלשלות העצילות, כל הבניין העליון הפנימי של העולם. כלומר, מראים לו את פרצוף עשר הספירות, כתר חוכמה בנה. חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות איך שזה משתלשה בעולם העצילות שבערכים כמובן זה חוכמה כן? זאת אומרת שאם נתרגם את העניין הזה לדבר יותר קונקרטי כמה שאפשר נאמר שהכהן הגדול כשהוא נכנס לפני ולפנים הוא רואה את הבסיס את האבטיפוס של כל העולם שלנו כאן בחוץ. כלומר, לפני

ולפנים זה ממש פנימה. אז הוא רואה בפנים מה שאמור להיות בחוץ. כלומר, אנחנו שולחים אותו מבחוץ, מן העולם שלנו, מן העולם של התוצאות, אל העולם של הסיבה. אנחנו מחזירים אותו פנימה ואומרים לו, לך תגיד לנו במרכאות, כן? לא אומרים לו את זה, אבל זה מה שהולך. לך תראה אם אנחנו חיים כאן בחוץ לפי מה שיש בפנים. הולכים להראות לך את הבסיס, את המודל, איך שהעולם צריך להיות בסדר האצילות האמיתי. מרש דרגים עד סוף דרגים נגלה לפניו. ואין לשאר גודל החוכמה שהשיג שם. ואז הוא רואה בעצם

את שורש העולמות. דבר פלט. ומסע זאת לבנות אחריו. זאת אומרת שהוא היה מעביר את זה לבנים שלו, לדעת שיש שם חוכמה פנימית, יסוד כל העולם הזה. באופן שמבואר כי לא רק כניסה לקפרת אבונות הייתה שם, אלא גם כניסה של טבלת צפונות ורזי תורה, שעדיין לא קיבלו בסינם. אז עכשיו הרב מוסיף עוד רובד, והוא מסביר לנו בדיוק מה זה העניין לראות את עולם האצילות, זה כאילו לומר שמגלים לו שם את כל סודות התורה. כן, כל הרזין שלא נגלו עדיין, אפילו לא בהר סיני. מה, מה בהתחלה אמרנו

שהוא רואה את הסיבה, הוא טיב לראות אם הסיבה, בגלל שיש בה סיבה, לקומו שמה שיש בחוץ. זאת אומרת, כל המטרה זה לראות, זה לתקן מה שיש בחוץ. נכון, נכון, אבל זה לא סותר את מה שאמרנו. מראים לו כאן את הסוד הפנימי של המציאות. עכשיו, יוצא שאם הוא נכנס בפנים ומראים לו את צפונות התורה, מראים לו את הסודות הפנימיים של כל המציאות, את כל סדר הישראל של עוד, את כל עולם העציות, את רזה התורה שלא התגלו אפילו בהר סיני במתן תורה, אפשר לומר שהחוויה שהוא חווה בפנים

היא גם כן סוג של מתן תורה. מתן תורה מסוג אחר, מתן תורה של פנימיות התורה, שגם שם אפשר לומר שהקרובים הם בעצם האש של מתן תורה, יש שם קולות, ברקים וכל מיני דברים שהוא היה שומע ורואה, חי במציאות של הר סיני, מודל פנימי מאוד, ומגלה שם את התוכן הפנימי של מתן תורה, שאפילו לא קיבלו בסיני. וזה יובן על פי מה שאמר רשי בשיר השירים. מה אומר רשי בשיר השירים? על הפסוק, ישגני מנשיקות פירו, כי טובים דודך מיין. מה אומר רשי? שנאמר דוגמה שישראל מובטחים שיבוא עוד

להתגלות עליהם ולבהר להם צפונות בשדות התורה. ועל זה מבקשים ישקני מנשיקות פירוקי טובים דודך מיין רשי רואה את העניין הזה והוא אומר שבעצם במתן תורה לא התגלה הכל קדוש ברוך הוא לא נתן את הכל הוא אמר להם אני מבטיח לכם שאני עוד חוזר אנחנו ניפגש שוב פעם בצורה כלשהי כדי להמשיך לתת לכם קצת יותר פנימה כלומר אפשר לומר שתמיד יש יותר פנימה אבל אי אפשר לתת לכם לפי הגובה שלכם ביום, את כל התוכן הפנימי של המציאות. אז אני מחכה, בינתיים נתתי לכם חלק, רובד אחד של

התורה, מספיק לרמה שלכם היום. אבל תדעו לכם שאנחנו עוד נפגשים, ואני הולך לתת לכם יותר ויותר ויותר. למה? אנחנו מבקשים. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודך מיין. מה זה ישקני? הקדוש ברוך הוא הבטחת לנו. אז תקיים. הבטחת לנו שזה לא השלב האחרון שקיבלנו בהרסינה, אנחנו צריכים לקבל רובד יותר פנימי. אז בבקשה ממך תקיים את הבטחתך. וכוונתו, ומה שכתוב בסודתה, דבת את זין, כי יין גמדרי הסוד. כי טובים דודיך מיין, כלומר מי סוד. אנחנו רוצים את תורת הסוד. למה תורת הסוד יותר כל כך חשובה? בגלל שזה

סודות? בגלל שזה משהו כן ושושו? אלא שתורת הסוד זה אינטימיות. זה היחס האינטימי הקרוב אל האלוהות זה לא יחס חיצוני שנותן ומקבל בלי רגש, בלי שפע אמיתי של חיבור אמיתי אלא העניין של הסוד זה חיבור הרי מה פירוש המילה סוד בעברית? סוד סוד זה קהל, בסודם אל תבוא תהן, אל תכת כבודי. וסודיו זה בקהליו, זאת אומרת, זה חיבור. סוד זה חיבור. זאת אומרת שזה בעצם כלל. זה אחדות. זאת אומרת שכשאנחנו מבקשים את תורת הסוד, אנחנו מבקשים חיבור. זאת אומרת, לעלות למדרגה שהיא לא רק בנים או

עבדים, אלא כנסת ישראל בת זוגו של הקב". זה מה שאנחנו מבקשים כשאנחנו מבקשים סוד. אנחנו רוצים לעבור את השלב הזה של בנים ועבדים. בנים ועבדים אין עדיין את הבחינה הסודית, אבל באינטימיות שלו ושלה, בינו לבינה, בנקוד שבריחו לכנסת ישראל, זה נקרא סוד. אז הסוד בעצם הוא התוכן הפנימי של היחס, ואת זה אנחנו מבקשים. כלומר, אנחנו רוצים יחס עם הקב". הרבה יותר חזק, הרבה יותר קרוב אלינו, כן? בצורה הכי אינטימית שאפשר. וכהן גדול, שהיה נכנס ביום הכיפורים, היה זוכה למתן תורה, הנה, הנה המילה, למתן תורה. למתן

תורה זה, וגילוי שכינה כמו בהר סיני, אותו דבר. אתה תגידו לו, הוא לבד. לא, הוא לא לבד. הוא השליח של כל עם ישראל. זאת אומרת שהכהן הגדול שם שנכנס, זה עם ישראל שנכנס. הוא לא לבד. חס ושלום, אם הוא היה נכנס לבד, הוא לא היה מחזיק מעמד. זה מה שקרה לנדב ואביו, שבמרכאות נכנסו לבד. הם לא היו שליחים של עם ישראל, אבל הוא שליח של עם ישראל. כלומר, איזה כוח נותן לו אפשרות להיכנס לשם? כוח הכלל. מכוחו של כלל ישראל הוא נכנס לשם, אז הוא יכול

להחזיק מעמד. בלי זה הוא לא יכול להחזיק מעמד. לכן מצינו בחז'ל כי יום הכיפורים נקרא יום מתן תורה. נכון? זה המתן הלוחות. לכן באמת, במציאות, זה יום מתן תורה. …

…