Le Zohar, la nébuka et le shofar : l'accès à Hachem par la féminité

ארוך כמו וב מצד ה עליונה דהיינו ה ראשונה זה שם הוויה שבבינה שבה של המלכות כל זה שורש התורה שבעל פה נאמר בה הוא רחבה מיני ים זה רוחב כי הבינה נקראת רחובות הנהר והיא יסוד ים העליון שבה חמישים שערי בינה והמלכות, כן, למה קוראים לה 50 שערי בינה? בגלל הים. כלומר, הבינה נקראת ים עליון והמלכות ים תחתון. וים זה 50, זה גלמטריה. ולכן בבינה אנחנו מדברים על 50 שערים. והמלכות היא רחבה מני ים. כלומר, התרחבות של אותו ים עליון. דהיינו מניים שהיא הבינה נעשה את

המלכות רחבה. ולכן אין שיעור לאורך ולרוחב התפשטותה של התורה שבעל פה אז אנחנו מסכמים המלכות יש לה י' ו' כשהי' זה כובע האתרה זאת אומרת הנקודה היסודית כי היא באה מהיסוד והנקודה הזאת אני רוצה לצייר את הכל כל מה שעשיתי פה כאן כלומר הנקודה היסודית מתחילה והיא מתרחבת. כלומר, מנקודה אני מקבל דו ממד. רוחב, קוביה, התרחבתי מאותה נקודה. הנקודה ההתחלתית היא פה, זה האתרת היסוד. והיא מקבלת רוחב. הרוחב זה ה... האורך זה הו. בסדר? והצדקה זה בעצם כל הקוביה עצמה שמגלה את האלמנט. של הבניין אתם

זוכרים את ה-Y ואת ה-X ואת הנקודה שבעצם הייתה בחלל והיא בנתה את הבניין הזה שאנחנו מדברים עליו ככה בונים בעצם את המציאות, את הנפח של העולם שלנו העולם שלנו מתחיל מנקודה שהייתה בעולמות העליונים והיא השתקפה בחלק התחתון שנקרא מלכות ומהנקודה הזאת מתפתחים לרוחב ולאורך ואז אפשר בעצם לדבר על צדקה בגלל שיש משהו קונקרטי שניתן לעולם אז הקדוש ברוך הוא שם מנגנון, בנה מנגנון שמתפתח ומתרחב כדי שהעולמות התחתוניים יקבלו משהו מוחשיק מכל הערכים העליונים הללו איפה מיכאל דהד? מיכאל. ברך? כן. אחורה פייפן? כן. מה זה אומר

שלעתיד היא עתרת בעלה? למה זה רק לעתיד? זה התהליך הנוכחי. נכון, נכון. זאת אומרת שזה העתיד. כל שמיעה. בסדר? זה התפתחות של כל... העתיד הווה מתמשך, בוא נגיד. בסדר? זה לא סתם לעתיד לבוא. זאת אומרת שכל צדיק מאותה מדרגה, מאותה בחינה מתחיל תהליך של התפתחות, וכל רגע הצדיק מקבל מהמדרגה העליונה הזאת ופותח את זה. אז העתיד הוא לא עתיד רחוק. אנחנו בראש שלנו תמיד, לעתיד לבוא זה תמיד רחוק. אז לעתיד לבוא זה ההווה המתמשך, הרגע שאחרי. אז מה בעצם הייחודיות של גרטאותיהם בראשיהם וזה, זה כאילו

איזה מין תענוק כזה של... נכון, של הצדיק בהיותו במדרגה העליונה הרוחנית שלו עכשיו, גם עכשיו. זאת אומרת שהצדיק שחי במדרגה כזאת של מודעות, הוא לא צריך למות כדי לראות את המדרגה הזאת. הוא עכשיו כבר נמצא במדרגה כזאת, שהוא יושב, נהנה מזיו השכינה, והאטרותיו על ראשיו. בסדר? האטרה על ראשו. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא בעצם מעביר עליו את כל העוצמות האלה עכשיו. לא מחר. הלך? אז זה הבניין שאנחנו בעצם בונים את הבחינה של המלכות וכשרוצה הקדוש ברוך הוא להמשיך נבואה אל הנביאים מספירות נצח והוד שמהם יניקת

הנביאים נביאים וחוזים נצח והוד דרך המלכות תמיד זה דרך המלכות כלומר הנבואה שאנחנו מדברים עליה שמתחילה להתחדש כמו שכתוב בנביא יואל וניבאו בנייכם ובנותיכם זאת אומרת שהחידוש של הנבואה שפסק בבית ראשון מתחיל להתחדש תוך כדי חזרתנו לשלב הגאולה הנביאים האחרונים היו אנשי הכנסת הגדולה שהם היו בבחינת נבואה שעל 120 חברים היו 83 נביאים, כן? עדיין. האחרים היו קצת פחות, בוא נגיד, אבל במדרגות עליונות מאוד שאנחנו אפילו לא יכולים לתאר לעצמנו, והדבר הזה נעלם, נגנז בתורת הקבלה, עד ההתחדשות בדורותינו, בעזרת השם, דרך תורת הקבלה, יחזרו הנביאים

הראשונים. ואז אנחנו נראה שעברנו עוד שלב מאוד מאוד משמעותי בתהליך הגאולה אז הנביאים מקבלים מנצח והוד אבל לא נצח והוד סתם אלא נצח והוד של המלכות תמיד אז כל הספירות כלולים בהם ונקראים נביאים על שם פעולתם מהי פעולת הנבואה? להביא את דבר השם כלומר, השם מנבא את הנביא, מעביר דרכו את המסר שהוא הקדוש ברוך הוא רוצה להעביר, ולא ליפול למלכודת, לחשוב שהגדרת נביא זה מי שרואה מה יהיה מחר. זה לא זה נביא. נביא זה מי שהקדוש ברוך הוא מעביר דרכו מסרים לעולם. ומלכות היא דמיון כולם.

מה זה דמיון? דמיון זה השתקפות. בצלמו כדמותו. יש צלם ודמות. דמות זה כבר השתקפות. הייתי אומר כבר בנפח ואז זה הדמיון למשל בלימוד תורה אנחנו יותר שכליים ובתפילה צריך להיות יותר דמיוניים בסדר? התפילה יותר בדמיון מי ששכלי בתפילה מפספס את התפילה שלו התפילה צריכה להיות דומיננטית דווקא דרך הדמיון שנאמר הוא ביד הנביאים אדמה זאת אומרת שהנביאים הכוח שלהם וכדי להתפלל צריך להיות בגדר נבואה כמעט. אנחנו היום כולם מתפללים, אבל זה לא כל כך פשוט. רק מי שנמצא באמת במדרגה גבוהה מאוד, קרוב לנבואה, אומר הרמב״ם, אז

הוא בעצם מתפלל. כשאני אומר מתפלל, זה תפילת העמידה כמובן. שם אנחנו בעולם העצילות. כלומר, עולם העצילות מתגלה דרך המתפלל ב-18. ושם צריך לפתח מאוד את כוח הדמיון. מי שכוח הדמיון שלו מפותח, אז הוא מקבל מסרים דרך הקשר הזה שנקרא תפילה. הוא פשוט מתקשר לתפילה הנצחית. זה לא שהוא בונה איזה מערכת חדשה כאן בעולם. הקשר כבר קיים, הוא רק מתחבר אליו. למה הדבר דומה? לחשמל שזורם בקיר. זה לא בגלל שאתה לא התחברת עכשיו עם הקבל שלך שאין חשמל החשמל זורם תמיד מדי פעם אתה מתחבר ואז אתה

יכול לחמם משהו, לקרר משהו ולעשות כל הפעולות שלך אותו דבר בתפילה, תפילה קיימת כל הזמן זה זרם שהוא בלתי פוסק מדי פעם אתה נכנס לבית כנסת או פותח איזה סידור להתפלל או בבית שלך או בבית כנסת אז אתה מתחבר לזרם שכבר קיים זה לא שאתה ממציא משהו וכדי לקבל אתה צריך להיות מפותח בגובה הדמיון לפי שכולם נראות בה למה? כי המלכות נקראת דמיון בגלל שכל המדרגות העליונות מתגלות, משתקפות דווקא ברובד המלכותי הזה שנאמר הוא ביד הנביאים אדמים למה דווקא ביד? הרי צריך לומר הוא בנפש הנביאים

אדמי או בדמיון הנביאים אדמי אלא שזה בא להזכיר שזה בעצם מעשי ביד של הנביא כלומר במדרגה שהיא כבר בניין שהוא יכול לתפוס קוביה הנביא רואה משהו קונקרטי רוצה לומר דרך המלכות הנקראת דמות אדמי אל הנביאים קדוש ברוך הוא אומר, אני אדמה להם, כלומר אני נותן להם מסרים דרך הכוח שנקרא דמיון. לכן צריך לפתח את הכוח הזה אצל האדם. אדם שאין לו דמיון מפותח, כן, אז קשה לו. אז היום עושים כל מיני דמיונות מודרכים, למיניהם, כן. כל התהליכים של היום זה רק דרך אחת גדולה, לפעמים ישרה,

לפעמים פחות, לחידוש הנבואה בעולם. כמו שאמר הנביא בשם הקדוש ברוך הוא ודיברתי על הנביאים וגומר וכתוב אחר כך הוא ביד הנביאים אדמה והיינו דרך המלכות שהיא המלכות כמו הספקלריה כמראה הספקלריה זה מראה שכל הפנים נראים בה זאת אומרת שזו מראה שמשקפת את כל המדרגות שהיו למעלה ממנה ולכן זאת הספקלריה שמקרינה את הסרט של העולמות העליונים אז כן כל הספירות מראים במהלכות כוחם ודמיונם וצורתם לכל נביא כפי השגתו למעלה אז כל נביא יקבל באותה מראה את המסרים העליונים לפי היכולת שלו לקבל הרי לא כל נביא זה

בני אדם, לא כל נביא מגיע לאותה מדרגה של נבואה לא כולם מקבלים אותו דבר המסר האלוהי הוא אחד אבל כשהוא מגיע לנביא אז הוא מגיע לפי החיים של הנביא לפי מה שהוא יכול להבין כן, אם הנביא הוא רואה חשבון בחיים שלו אז הוא יקבל דרך חושים שהוא מבין, שהוא מכיר מספרים אז הוא מתקבל אצל כמה? נכון, נכון אם זה לא היה מתקבל אצל כמה אז הנביא היה יכול לשתוק, ולא לגלות. זה נקרא כובש נבואתו. מי יודע שהוא קיבל? הרי רק הוא נביא. אבל זה לא עובד

ככה. כשיש חבורה של חמישה נביאים, כולם מקבלים. כל החמישה, והם יודעים שרק רואה חשבון יקבל. והוא צריך לגלות היום. אז ארבע בבוקר, יש ארבעה נביאים שדופקים לו בדלת. כן …

…