Les lettres, du cosmos au nom : le sens du rythme de la Création

לפענח בשיעת הדשמיה אז קראתי את זה לשיעור הזה אורע אותיות בצורה פשוטה מאוד תודה רבה אז לאט לאט אנחנו מתחילים מההתחלה מושג אותיות גורש בירור וידוע מאמר חז'ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהן נבראו שמיים וארץ זאת אומרת שיש לנו כאן ברור גדול מאוד שהרי לפי מה שהפסוק הזה אומר שהמאמר הזה של חכמים בגמרא מלמד אותנו הוא שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם באותיות כל העולם נברא באותיות במילים אחרות מי שיודע להשתמש באותיות שבהן נברא העולם, יכול גם הוא לברוא עולמות. למה אתה אומר בעותיות שבהן

נברא העולם? כי זה 22 אותיות. זה אלה? זה אלה. זאת אומרת, 22 אותיות. כלומר, היה יודע לצרף את האותיות. זה לא... כן? אותיות אחרות. את האותיות שבהן נברא העולם. ב', ר', א', ש', י', ת', פ', ר', ב', ר', א'. אלוהים, א', למד, ה', וכו'. זאת אומרת שהקב' בעצם נותן לנו אפשרות ללמוד את האותיות שבהן נברא העולם. איפה אנחנו נפגשים עם האותיות האלה? בתורה. כלומר, כל התורה זה אותיות, זה שמות, זה משפטים. לכן אנחנו נפגשים עם הדברים האלה וכמובן בלשון הקודש. קב' הוא לא ברא את העולם

בצרפתית או באנגלית. הוא ברא את העולם בלשון הקודש. ולכן יש לנו עניין לדעת להפוך להיות כמו בצל אל שהוא היה בצל האל כלומר כמי שמחכה בקוף את הקודש העליון כלומר מנסה לעשות כמו הוא חיקוי של המדריבות העליונות כדי לבנות את המשכן אז מה זה המשכן שבצל אל בנה? מיני עולם. כמו מיני ישראל, זה מיני עולם. כלומר, זה דוגמת של העולם. בצלל בנה, בדמותו של המשכן, עולם קטן. כל מה שקורה בקוסמוס, קורה איפה? במשכן. כלומר, מי שמתעסק במשכן, מה הוא עושה? הוא נוגע בכל היקום, בלי לזוז.

רק בתוך כמה מטרים מרוביים. זה סוד גדול. זאת אומרת שאתה בונה בעצם איזה מין... כן? שלט. קחת מחשב. כן? מקטע. ואתה נוגע בעצם בנקודות שפועלות על כל היקום. סוד עצום. וזה מה שקורה במשקל. אז מי שיודע לעשות את זה הוא בעצם משפיע על כל המציאות. לכן... לפיו כל הבריאה כולה היא יסוד האותיות, ויש להבין מה הן או מיהן האותיות. כלומר, יש להן אולי זהות, זה לא סתם מהות, כמו שלפעמים אני מקבל בנות ובנים לשידוחים, אז כל פעם הביטוי שמופיע זה, אני אומר לה, טוב נו, מה

העניין? אז היא אומרת לה, אני מחפשת משהו. שהוא כזה או כזה. מה שהוא או מי שהוא. הבעיה זה שבזיבוגים היום מחפשים מה שהוא ולא מי שהוא. או מי שהיא. זו בעיה גדולה. למה בעיה גדולה? מה זה שווה לחוכמה? לא, לא, לא. צריך לחפש זהות ולא לחפש מה. ‫האותיות הן... ‫-זה חפש זהות ולא... ‫מהות. ‫-מהות. ‫זהו הגדרה ולא משמעות. ‫-זה לא מספיק. ‫הגדרה ולא משמעות. ‫המהות זה מה שאני נותן לך, ‫אבל זה לא מי שאני. ‫הגדרה ולא משמעות. ‫אתה מחפש מישהו שייתן לך משהו ‫או אתה מחפש

את המישהו? ‫על פי מה אתה בוחר אותו? ‫על פי מה שהוא ייתן לך או על פי מישהו? ‫זאת בעיה. האותיות הן אבני היסוד של הדיבור. נכון? עכשיו, במה נברא עולם? במאמרות, בדיבורים. אז צריך אבני יסוד. הדיבור בנוי ממשפטים, והמשפטים מורכבים ממילים, וכל מילה יש לה משמעות מצד עצמה, ויש לה משמעות נוספת כשהיא משובצת במשפט. כמו ציר. זה הרבה דברים. והמילים עצמן. מורכבות מאותיות ועל מנת להבין משפט מסוים יש להבין את המילים הבונות אותו ואת האותיות המרכיבות את המילים ובאופן כזה מתקבלת תמונה כוללת של המשפט ויכולת

הבנתו ברורה יותר כלומר אם אתה רוצה להבין משפט אתה צריך לעשות עבודה רצינית מאוד על כל מה שעכשיו דיברנו עליו זה לא סתם איזה זריקה של איזה דבר. אתם רואים שלאט לאט אנחנו לומדים ומתלמדים בלימוד התורה לפענח. אתה מדויק יותר במילים שלך, במחשבות שלך. גם בעבודה שלך, כשמדברים איתך, אתה נכנס ואומר, רגע, רגע, אתה אמר, אתה ככה? האם התכוונת ככה? כי אני שומע עכשיו מאוד מאוד ספציפי. אז לא היית אומר את זה. היית לוקח משפט וגדול. רוב האנשים שלא לומדים תורה הם לא יודעים לעשות את

כל הניתוח הזה הם לא לוקחים סכין ופותחים את הכל אבל מי שלומד תורה והתרגל כבר ללמוד כל דבר הוא יודע לפתוח אותו וכשאתה מדבר איתו הוא אומר לך רגע אתה נזהר במה שאתה אומר? אתה יודע זה מדויק הדיבור אמרת ככה ולא ככה וזה מגיע גם לרמה של אקסנט? בוודאי של הכל הבנת המילים דורשת ידע יסודי שלהם. אז מי שלא מבין זה בגלל שאין לו ידע. הוא פשוט לא יודע. ומה זה ידע? חיבור. והאדם ידע את חווה. כלומר, אם אני לא מתחבר לאותיות, אם האותיות ואני לא

הופכים לדבר אחד, אם אני לא הופך לאותיות, כן? אז אני לא יכול להבין אותן. המילה מורכבת כאמור מאותיות יסוד. לדוגמה. המילה שולחן מורכבת מן האותיות שין, וב, למד, ח' ונון. ולכל אחת מהן משמעות בפני עצמה. כלומר, מה זה שין? אני צריך ללמוד. מה זה וב? מה זה למד? כלומר, אתם רואים שכל אות היא בעצמה כבר מסר. כי כשאני אומר למשל למד, אני כבר כתבתי שלוש אותיות, למרות שהיא אחת. ופה אני כבר יודע שיש לי פה לימוד. זאת אומרת שיש לי מלא מלא מלא סודות או לכיוון

של מד אז יש הרבה הרבה ללמוד על כל אות ואות לכן לכל אחת מהן משמעות בפני עצמה והחיבור ביניהם יוצא מונח חדש שולחן שימו לב זה לא היה בהתחלה שלקחת שין לבד ובב לבד ולמד לבד וחט לבד ונון זה לא היה שולחן פתאום חיברתי את הכל זה הפך להיות שולחן כלומר, השולחן, היסוד הפנימי של השולחן, הוא בנוי מכמה אותיות בעצם? חמש כפול שלוש. כל המרכיבים שלהם. נכון? כי כל אחת בנויה משלוש. וכל שלוש בנויות משלוש שלוש. זאת אומרת שזה אין סוף. אבל כשזה מתחבר, זה הופך

להיות רק שולחן. איזה פלא. אני יכול לקחת את אותן אותיות, ולעשות אותם בצירוף אחר זה חומר אחר וזה יהיה בעצם משהו אחר גילוי אחר גילוי אחר וזאתן אותיות זאת אומרת שההדבקת האותיות הרגלית שלהם אוכל להיות בצמצום בקצב הזה וברצף הזה בצמצום בדיוק ככל שיש יותר יש בצמצום נכון זאת אומרת אני יכול להפוך משולחן נחשול נכון? מה זה נחשול? גל. צונמי. כן, נחשולים. צונמי בלועזית. גל גדול. אז איך שולחן הפך להיות נחשול? זה אותן אותיות? אז זה משהו אחר. כי הצירוף שלהם... הצירוף השתנה ברצף. תשימו לב,

זה סודות גדולים מאוד. ולכל אחת מהן משמעות בפני עצמה, והחיבור ביניהן יוצא מונח חדש, שולחן. צריך לזכור שתמיד, לפני הבנת המילה עצמה, מתחייבת הבנת יסודותיה של המילה שהם כאמור האותיות. אי אפשר ללמוד על מונח. נותנים לך עכשיו לפתח את המילה ריקוד. אם אתה לא יודע מה זה רש, יוד, קוף, וו, דלת, אתה לא יכול להתחיל לרקוד באמת. אתה תרקוד, אבל זה יעדיין ריקוד חיצוני. כשתתחיל ללמוד את היסוד של הריקוד, וואי וואי וואי וואי וואי עכשיו תתחיל להבין בדיוק מה אתה עושה עד היום זה היה תנועות

אבל גם תנועות לא עבדת על זה כי אתה לא יודע מה זה תנועה דווטף נון וואב עין והה אתה יודע כמה לימוד יש בזה? וכו' וכו' כמו ציור יצירה נכון כל אות היא ביטוי רצוני השבוע שעבר ביקשו ממני יש לי עכשיו קטלוג חדש שיוצא אז ביקשו ממני בגלריה לכתוב פירוש על הציורים. אז כתבתי פירושים. אז אתמול האיש שעושה את כל הייצוב אומרת לי, כי צריך לתרגם את זה עכשיו לאנגלית. אמרתי, לא מצליחה לתרגם את זה באנגלית. זה מונחים של קבלה, היא לא מבינה כלום. אז אמרתי

לה, טוב, שתדבר איתי, מה אני אעשה? אבל אנשים רגילים לשפה נמוכה. אבל יש שפה שהיא לשון. ויש הבדל בין שפה ללשון שפה זה חיצוני מן השפה ולחוץ ולשון זה …

…