Le mois d'Eloul : chercher, purifier les canaux, s'ouvrir

יש עוד דפים חודש טוב ומבורך בעזב השם אנחנו בפתיחתו של חודש אלול ומד כבר בשיאת הדשמיה שלכל חודש יש את התכונה המיוחדת שלו למרות שהאור שמגיע מהאין סוף ברוך הוא אינו משתנה אסור לייחס שינוי כלשהו לשורש. למה שאתם עושים רעש? אסור לייחס שינוי כלשהו לשורשים. השינויים אינם אלא בקבלה, במקבלים. אני אשם לא שניתי, הקב". הוא לא משתנה, השינוי אינו חל עליו. ואסור לייחס שום שינוי לקב". גם כשאנחנו אומרים שהוא קם מכיסי דין ויושב על כיסי רחמים, חס ושלום צריך לזהר מאוד, זה לא שינוי אצלו. זה

שינוי בקבלה שלנו של האור האחד שאינו משתנה לעולם. אז כל הביטויים האלה הם ביטויים של בני אדם. כי התורה רצתה לדבר כמו הלשון שאנחנו מבינים. אבל אסור לייחס לקבל שום שינוי חז ושלום, שום תמורה. הוא לא זז, הוא לא משתנה, הוא לא קם ממקום, לא הולך למקום. כל הדברים האלה זה רק ביחס למקבלים. כלומר העולם שלנו הוא כמו פילטר שדרגו עובר האור בצורות שונות אבל זה תמיד אותו אור ובחודש אלול יש יחס מיוחד בגלל שהכלי, שהפילטר, שהמסך הוא מסך מיוחד כבר מששת ימי בראשים לפני שהזמן

קיבל את השמות שלו הזמן הוא בריאה כלומר, כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, אז הוא ברא את הזמן. הזמן יצא, נולד, ביחד עם הבריאה של החומר, של כל היקום. ולכן כל העניינים של הזמנים כבר נטבעו שמה, נטבעו שמה, הוטבעו שמה, בבריאה הראשונה, בבית הראשונה של הבריאה. כי הבורא הוא סוד האלף והבריאה היא סוד הבת, בתוך השניות הזאת, בתוך הבת הזאת, כלול גם הזמן, גם המקום וגם הנפש, גם ניבוי הנפשות. ולכן בשניות חלים השינויים, לכן הם נקראים שניות, ובאחדות אין שינויים. ולכן מהאחדות האלוהית נולד השינוי העולמי

או השניות העולמית זה האינוח עכשיו כל חודש שלאחר מכן הדורות המאוחרים יותר קיבלו שמות זה לא שהשם עכשיו מגלה לנו משהו שלא היה תמיד היה רק לא ראינו השם שנתנו לזמנים לחודשים, לימים, בא ומזהה את התכונה הפנימית שגנוזה כבר מששת ימי בראשית. לכן כל דבר שבעצם קיבל שם במציאות שלנו, כלומר קיבל רצף של אותיות, הוא עכשיו מגלה לנו את הדבר בעצמו, בעצמותו, את היסוד הפנימי של הדבר. כלומר שום דבר בלשון הקודש אינו מקרי וזה לא סתם שמות של המצאות אנושיות כמו בשאר הלשונות שאנשים המציאו שמות

לכל דבר השמות בלשון הקודש הם הדבר עצמו כלומר הזהות הפנימית קשורה בשם ולכן כל עוד ולא ניתן שם לדבר הדבר הזה הוא כפו הוא לא חי למרות היותו זה מה שהאדם הראשון עשה. כשהוא קרא שמות, הוא הפשיר את כל הקיפאון של הבריאה. הכל היה כפו. הקדוש ברוך הוא הראה לו סרט כפו. והאדם שנתן שמות לכל דבר ודבר, הפשיר את הקיפאון, והכניס לתנועה את כל המנגנונים של הבריאה. במילים אחרות, כשאני מגדיר משהו, אני מכניס אותו לפעולה. אני נותן לו תנועה. אנחנו בעלי התנועה. אנחנו הלוחצים על הכפתורים

להתניע ולהניע את כל מה שנברא בפוטנציאל. כלומר, בקיפאון. כשאני אומר קיפאון, זה פוטנציאלי. זה בהמתנה של איך לפעול. כל שינויי השמות של ההרוויה. כן. זה מה שנגלה, זה מגלה את הפילטר שנברא. כלומר, הקדוש ברוך הוא ברא, שניים עשר פילטרים. ולכן כל חודש מופיע פילטר. זה לא שהוא משתנה. זה תמיד אותו שם. רק הופעתו כשהוא עובר דרך הפילטר הזה, האותיות מתחלפות. ומופיעות לעולם שלנו כדי ללמד אותנו משהו. זה לא סתם איזה משחק של אותיות. לפי הצירוף שלהם, לפי הזיבוק של האותיות, לפי הרצף שלהם, אנחנו למדים. זה

לא סתם אינפורמציה שאין לה שום יחס למציאות, זה משנה מציאות, זה קובע מציאות חדשה. ולכן אני צריך לדעת ללמוד את מה? את השמות. כל התורה כולה היא אוסף של שמות. זה שם אחד של הקדוש ברוך הוא. כל הרצף הזה. ואני צריך ללמוד שמות. ללמוד תורה זה ללמוד שם. ללמוד את השם. וכשאני לומד את השמות, כן, אני הופך להיות מומחה לשמות. מומחה לצירופים. ליחודים, כמו שקוראים לזה המקובלים. ואז על ידי צירוף של שמות, הקדוש ברוך הוא נתן לנו אפשרות לברות דברים חדשים. לא לברוא בבריאה יש מעין,

אבל ליצור דברים חדשים מהצירוף של האותיות. ולכן צריך לדעת איך לצרף אותיות. ומי שיודע לצרף, כמו בצלאל למשל, אז הוא יכול לבנות דברים שאף אחד לא יכול לבנות. יודע, היה בצלאל, לצרף אותיות שנבראו בהן שמיים בארץ. זה לא סתם חלק מהאותיות. מה זה אותיות שנבראו בהם שמיים בארץ? כל האותיות. כלומר, יודע היה בצלל לצרף כפבט אותיות. ומתוך כפבט האותיות הוא עשה את כל מה שהוא עשה. ואפשר, וכל אחד יכול. שהרי כפבט אותיות זה אינסוף. כי כל אות כבר, כשאני כותב אותה, היא כבר שלוש אותיות. למשל,

למד זה כבר למד מעין ד' ועוד אחת, כל אחת מהן עוד פעם מתפרטת לשלוש. זה אינסוף. אז אני יכול באינסוף צירופי לעשות מלא מלא דברים המחשבות שלנו הן בעצמן צירופים של אותיות אני שואל שאלה פשוטה האם ניתן לחשוב בלי לדעת לדבר תחשבו על זה פעם כלומר האם האדם שלו דיבר נגיד שהיה כזה היה חושב או שאי אפשר לחשוב כי כל מה שאתה חושב זה רק חושב של אותיות אז ככה צריך להבין קודם כל, את ההתחלה. כשאני מדבר על התחלה, אני מדבר בעצם על סוף מעשה במחשבה

תחילה. וכיוון שאנחנו החודש האחרון של אחד מראשי החודשים של השנה, כלומר, החודש אלולו, החודש המסיים, הוא מבחינתי עכשיו סוף מעשה. ומה יש בסוף המעשה הזה? את המחשבה תחילה. לא רק את המחשבה של תשרה של שנה שעברה אלא גם את התשרה של השנה הבאה עלינו, טובה? אז מובא בספרים הקדושים כי חודש אלוי מיוחד כן? מה זה מיוחד? נוצר לכך מיועד, מיוחד לחשבון נפשו של האדם על מחשבותיו על דיבוריו ועל מעשיו של כל השנה כולה זאת אומרת שיש מין חשבון ש... חיפוש שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו ועל

היקום ועל כל מה שקורה לנו ובכלל בחודש שלו. דרך אגב, המילה אלול בארמית פירושה חיפוש. חיפוש, כן? לאלל. יאלל זה יחפש. סליחה? לא, לא. לחפש, לא לטפס. חיפוש, כן? בערמית יעללו, ירגלו, יחפשו. כן, המרגלים? כתוב שם ויתור ויעללו. יחפשו ויתורו ויחפרו את הארץ. העברית שלנו היא באמת העברית. אבל יש בה הרבה בניינים שנתווספו במשך הדורות. אבל אני שולח אותך כדי שתביני את זה למסכת חגיגה. במסכת חגיגה באזור דף יהוד, אם אני לא טוען, יש שם את כל העניינים, איך דיברו, באיזו שפה הייתה כתובה, התורה הראשונה

וכו'. צורת האותיות וכו'. והקפיקה שלנו עכשיו זה עברית? ממש? כן. לשון הקודש. עברית זה עוד שינוי. לשון הקודש ועברית יש כל מיני שינויים בין הדברים. למשל, לא תמצאי בשום לשון הקודש את הצורות המודרניות שאנחנו משתמשים בהן. כן, העיצוב של העות. כן, העיצוב של העות. אז יש דורשים, יש חלק מרבותינו שדורשים שכזאת הייתה התורה. ויש שדורשים שהיו בעצם אותיות אחרות, ויש גם אותיות של מלאכים. כלומר, יש א' ב' של מלאכים. גם כן, אלפבטות שונות. כתב רשי זה לא המצאה, זה פשוט רק בשביל רשי. הוא לא קרא

רשי, לא היה כתב רשי. הוא פשוט עשה לעצמו איזה קיצור דרך. ציורים, זה ציור. אות זה ציור. נעלם לי המסך, דרך אגב, בטלפון של האותיות. לא יודע, מרופיע לי מסך שאני חייב לכתוב עכשיו בעצבה. אני לא יודע איך לחזור למסלח השני עם האותיות אז אני כותב אז תחזיר לי את זה אני לא יודע איך זה עובד אז אני כותב הכל ואז זה מופיע כאילו לתקנם בחרתה בלילות אז צריך לתקן את זה לא רק לבדוק את מה שיש לא רק לחפור לא רק לטור את הארץ אנחנו

עכשיו כמו המרגלים שצריכים לטור הפעם לא את ארץ ישראל אלא את עצמנו תדמיינו לעצמכם שאתם בעצם אתר, ואתם צריכים עכשיו לחדור אל תוך האתר הזה ולרגל אותו כדי לדעת …

…