La vocation artistique de la Torah selon Orot Haqodesh

תורתם, אומנותם. לא תורה, אלא ער. האכתה. האומנות היא מיוצדת בחוכמה. לחשוב מחשבות, לעשות בזהב או בכסף. אלא שהיא צריכה להשלמתה גם כן, רגל מעשי. ולא די בציור השכלי של הבנת האומנות. להוצא לפועל המתגשם את הציור האומנותי. אמנם, אפשר להיות אדם, שלם כל כך בשלמות ציורו, וכליו המעשיים, יהיו כל כך מוכשרים להיות מושפעים מציורי שכלו, עד שיהיה במדרגת חזה אומנותה וגמיר, שבציוריו השכליים מיד יושם גם כן בכל העניינים המעשיים המתילדים בהם. והנה, התורה צריכה שתביא לי את המעשה. ויסוד המעשה, הטוב, והעבודה האלוהית, הוא לגשם בפועל ובחיים

את ציורי הצדק ויושר האלוהים היותר רמים וקדושים. כדי להוציא לפועל המבושם את הנטיות המוסריות העליונות, מוכשרת היא התפילה ההרגשית, שמוציאה לפועל את הרגש, שהוא קרוב למעשה יותר מהשכל המופשט. על ידי כוח התפילה מתחלקך על אביות האדם מוכן בפועל למעשה הצדק הנלמדים. ממנו בתלמוד התורה ועל פיה הוא נעשה אומן לצדק כאומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו אינם אך רשבי וחבריו כל כך הייתה גדולה עליהם השפעה רוחנית של התורה וכל כך היו מוכשרים להיות נפעלים מתלמודם לכל טוב ונעלה עד שלא יוצרחו לאמצעי שלילוי רגשותיהם על ידי

התפילה כי תורתם בעצמה הספיקה להרשים את ציוריהם הרוחניים עמוק על כליהם המעשיים, כעניין חזה, אומנותה וגמיר. על ידי ראייה לבדה, כדרך המופלא של המצוינים בכישרון האומנותי, וכבצלל שעל ידי רוח אלוהים שמילאו, כבר היה בידו להוציא לפועל את כל האומניות המעשיות. ולא היה צריך למצאים הניסיוניים. על כן, הם בעוסקם בתורה, יהיו פטורים מן התפילה. נשתורתם ימי שפקת גבר מיות ים עומנותם. זה פישור. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. נכון. אם אתה עושה פשוט, לא יש לך בעיה. לא יש לך בעיה? אז אתה לא

עושה אתסילין, אתה לא עושה עולה, אתה עושה כל המזוות, ואתה עושה תורה כל יום. התורה הורדה לך לעשות מזוות. אני לא חושב שהתורה היא יותר גדולה של כל המזוות, אבל התורה הורדה לך להגיע לצד הלב, כדי להגיע למזוות. כי רול של האדם הוא לדבר על יהוה במהלך הזה, במהלך המזוות. ולא רק במהלך המזרח שלהם. נכון? אז זה צריך להסתכל על זה. איך עשו אתם? כי רבישון בר יוחאי, הוא ומלאגים שלהם, היו מזרחים מהפריעה. אז בואו נכון. תורתם, הארגומנטי הוא להגיד תורתם או מנותם. התורה שלהם היא

כבר תורה שלהם. לא צריך ללכת לפריעה. זה כבר תורה שלהם? כן. מה זה רול התורה? מה זה? לא. מה זה אנארטיסט? מה זה אנארטיסט? לא. כן, יש הרבה אנשים שרוצים את הארטיסט. מה זה דפניסי אנארטיסט? הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, הוא חדש, איך הוא עושה את המפייה את המשחק של אוהב? זה יכול להיות כתוביה. זה יכול להיות כתוביה. זה יכול להיות פייסגי, שיגשם את המשחק של אוהב. ואז כשמחקר רואה

את המסע הזה, הוא חושב שיש לו משחק של אוהב, שיגשם על ידי המסע הזה. כשמחקר רואה את המסע הזה. אז? כשמחקר רואה את המסע הזה. אז? כשמחקר רואה את המסע הזה. אז? כשמחקר רואה את המסע הזה. כשאתם עובדים על התורה, אתם עובדים על המזווה. זה עוד לא יחס. כמה זה שהמזווה נמצא בעצם? על המזוות. על המזווה והאמונה. המזווה והאמונה. המזווה והאמונה האקטיבית. זאת אומרת, התרדוש. המזווה. אם רואים איף אחד עובד על המזווה, זה עוד לא יחס. זה לא עוד לא יחס ארטיסט. כמו איף אחד שעובד

על יחס, על יחס של אוהב. מי חושב איזה אוהב, הוא לא עוד ארטיסט. מי יכול להתראות איזה אוהב. לא במונד האבסטרי, אבל במונד המכון. זאת אומרת, בסקולטורה, בנתון, בטבול, בנתון. הוא יכול להתראות את אבסטרציה של אוהב, במונד המכון. זה הוא ארטיסט. אז, הלחם המדהים שאתה רואה, שאתה רואה עם יהוה, אתה הולך להתראות במונד. זה ארטיסט. מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, מה שהם ראים, ולגיד, לנסות בזבר וכסף, ולתרצפות את זה לנסות

בזבר וכסף, ולתרצפות את זה לנסות בזבר וכסף ולתרצפות את זה לנסות בזבר וכסף ולתרצפות את זה לנסות בזבר וכסף ולתרצפות את זה לנסות בזבר וכסף וכאן, שיצחה לשלמתה גנקן ארגל מעשי. זאת אומרת, לא רק צריכה להתכונן דרך תיאורית, צריכה עבורים פרטיים. זאת אומרת, תגידו שבכל מקום, אני אספרים ספיר של אוהב. אה, הוא לא יכול לעשות את זה בפרומג'ה. הוא חושב, והוא חושב עוד, והוא חושב עוד את פרומג'ה שלו. הוא חושב, והוא חושב, וכך הוא עושה עuvre ליטררית. אה, המדע הזה לא נכון, אני מנסה. אני מנסה

את הפרמנה, אני מנסה את הפרמנה. זה לא נכון להגיד. אז צריך עבורים פרטיים, להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, כדי להגיד את זה, אחרי 100 שנים, אני לא יודע, אחרי 100 שנים מהפעולה, פעולה, הוא הוציא את עבודהו הארטיסטית שלו, שעושה את המחקרות שהוא ראה. זה גם מבחינת עבודים פרטיים, ולא רק מבחינת תיאוריות. זה מה הוא מנסה לדעת. ולא די בית ציור, סיכלי.

זה לא מספיק רק על ידי קונספציה אינטלקטואלית. שלבנת אומנות, כדי להכנע את הערב, כדי להגיד את זה, נוטי אל-אפואל, אמית גשם, את עצי רומנותי. זאת אומרת, אתה לא יכול רק במהלך אינטליאלי, להגיד מה זה מנסים, ולכן להגיד את זה. צריך לעשות כמה פרקות פרקות. אמנם, אבל, איף-שאר-לי-יוט-אדם, יש לך איף-אדם, מי יצא מזרח, מי מאוד מרקולי, אדם שלאם, איף-אדם פרפטי, קול-קאר-ביש-לו-מו-צי-רו, זאת אומרת, שההפכה האינטליאלית היא כל כך מתקדמת. וקלאב אמא עשים, במה שעותי העצים, כל כך מורשארים, כל כך מורשארים, כל כך מורשארים, כל כך מורשארים, כל

כך מורשארים, כל כך מורשארים, כל כך מורשארים, הוא שומע את מוזיקה, הוא תעשו אותה מלאכות. זה לא נכון לכולם. לנסות, לא, אני עשיתי אין-אין, צריך ללכת אין-אין, אני חליף, אני חליף, אני חליף 100 פעמים, ובאמת, אני הלכתי להעשות את זה. יש אנשים, סופרמנים, הם שומעים רק פעם, הופ, הם יודעים תעשו אותה מלאכות. או, הם שומעים קור, הם חליף את המקום, הם שומעים, הם חליף את המקום, הם שומעים, הם חליף את המקום, הם שומעים, הם חליף את המקום, הם חליף את המקום, הם חליף את המקום, של

הקונפירה. אני לא אעשה את זה לכולם. נמשיך. שב-ציוריו אסיכליים. מה זה חזא המונטא עם אמיר? זה הפרסונג שיכל להתראות איזה דעת ולהתראות איך לעשות את זה. שב-ציוריו אסיכליים, רק עם התכניות האנטליקטיות שלהם, מייד, פשוט, יושלם גמכן דחול אינן אין ואנסים. הוא יודע בדיוק איך להתראות את זה בנבחרת. אמיתי הלימהם, שהם נגדלו. עכשיו, כל הזדמנות הזו היא כדי להכנע את השאלה הבאה. אין תורה, ציחש דבידי דמאסה, אין חשבי שתורה, את הרעיון שלה, זה בעצם להגיע אל עצמו. אם לא צריך רק להכנע את אינפורטנציה של המזכירה, עוד

צריך להכנע את המזכירה בקבוצה. אם לא צריך רק להכנע, מה זה? את המזכירה, עוד צריך להכנע את המזכירה, קודם כל, בבקשה ובקבוצה. כל רעיון של תראות תורה, זה כדי לתאר את זה בקרוב, בקרוב, במידה אקטיבית. ובכן, לתאר שיהיה גדול בין העולם, זאת אומרת, לתאר שיהיה גדול בין העולם, שהעולם יתאר על ידי הלכה של גדול. זה למה זה שזה תהיה תורה. יש אנשים שחושבים שזה תורה, זה כמובן להתאר את הידעות, וכאפל להתאר כשמאמין לך את השאלה. אם זה היה לזה, לא צריך שלך, יש לי אורדינטור עם

אינטליגנציה ארטיפיציאלית, שעוד 100 מיליארד פעולה יותר גדולה שאתה במידה הזאת. כל רעיון התורה הוא לתרנספור, שאתה תהיה אינדיאליסט ושאתה יגרם לנבחר, כדי שאתה יגרם לנבחר, כדי שאתה יגרם לנבחר, …

…