La mitsva de manger la matsa et la joie intérieure

261 אנחנו בהלכה ב' אבל בדף השמאלי בקטע האחרון למטה של התור הראשון וזהו מצוות אכילת מצה אז אנחנו בהלכה ב' בעניין המצה שהרב אומר שהשמחה היא הרפואה לכל החולאות כי כל המחלות באות מהקלקול של השמחה וזהו מצוות אכילת מצה כי מצה בחינת שמחה שמצה מרמז על תיקון המוח שצריך לשמור המוח מחמץ שלא יחמיץ את מוחו במחשבות והירגורים כי על ידי זה יוכל שיהיה קולו נעשה נעשה רעמים שעל ידי זה זוכים לשמחה וזהו בחינת שנקרא המצה לחם עוני שעונים עליו דברים הרבה צריכים לנו את דבר והיינו

בחינת הקולות שצועקים על המצא בסיפור ההגדה להורות שעל ידי המצא יכולים לצעוק אל השם כמו שכתוב ונצעק אל אדוני אלוהינו היינו כי על ידי המצא יכולים לצעוק ולהתפלל אל השם כי קולו יהיה נעשה רעמים ואזי יוכל לכבד בתפילתו כי הלב ישמע דיבוריו ועל ידי זה זוכים לשמחה זאת אומרת שהרב כאן מדבר על המצת כעל פתרון למצב של היגון וההנחה. זאת אומרת שהמצה יש לה כוח מעצם העובדה שהיא לא מחמיצה את המוח. זאת אומרת שהמוח לא מתפתח, חמץ, זה בעצם להשאיר את הדבר, להשאיר את הפת, והפת

מכילה לדפוח מעצמה. אותו דבר המוח. ברגע שלא נותנים למוח להתפתח בצורות לא נכונות, לא נותנים למוח לדפוח, לא נותנים למוח להחמיץ, כמובן שההחמצה של המוח זה להיעשות במחשבות זרות, בהיהורים שלא שייכים לכיוון הנכון. אז זה כאילו שהשארת את הפעת שהיא עכשיו תופחת חס ושלום והולכת לכיוונים לא טובים. אז אסור להשאיר את המוח בעצם להתפתח למחשבות לא טובות. כאן אנחנו בעצם לומדים כלל גדול בענייני מוח, שלא כעברים אחרים. במוח אסור להכניס טיפה של דבר זר. כי בשאר עברי הגוף, הגוף יכול לסבול. אם נכנסה לך אבן, נכנס

לך קוץ ברגל, בסדר, כואב לך, אבל אתה יכול להוציא. הגוף גם הוציא אותו לבד. הגוף דוחה את זה. אבל במוח, עם המוח אסור לשחק. ולכן, חמץ בפסח, במה שהוא. זה לא בטל ב-60. יש כאן מצב מאוד מאוד קריטי, מאוד מסוכן, שאסור להחמיץ את המוח. ומי שנותן למוח שלו להחמיץ, כלומר להפוך להיות חמץ, כלומר לטפוח, להתפתח עם מחשבות ואירורים לא נכונים, במוח זה כבר תקלה מהרגע הראשון. אסור לתת שום דבר למוח, המוח לא סובל, שום דבר זר. ולכן אסור להכניס למוח דברים זרים, של מחשבות זרות, של

אירורים זרים, של ראייה לא טובה של דברים. כי המוח קולט והוא מחמיץ. וההחמצה של המוח תרתם משמע, אתה מחמיץ בעצם את הכיוון הנכון ואתה גם נותן לו להתפתח בצורות לא נכונות ואחרי זה קשה מאוד להתפטר מהחוויות, מהרשימות, מהרשמים שהמוח קלט וזו תרפיה מאוד מאוד ארוכה ולכן כאן הרב אומר שכשאוכלים מצה צריך לכוון בדבר הזה זאת אומרת, אכילת מצה הוא נותן לזה עכשיו רובד הרבה יותר פנימי מאשר אכילה סתמית. כשאתה אוכל ולועס את המצה, תחשוב לנקות את המוח שלך מכל הרשמים השליליים שיכולים להגיע אליו. ולכן, ברגע

שאתה אוכל, אתה מפנים בעצם את האלמנט הזה שנקרא מצה. ובאלמנט הזה שנקרא מצה, אתה הופך להיות אדם פנימי. למדנו פעם שיש הבדל בין קול לבין דיבור. הדיבור הוא ביחס לקול חיצוני, והקול הוא פנימי. כלומר הוא ברובד הרבה יותר עליון. וברגע שאתה אוכל מצע, בגלל שהמצע נמצאת בחלק הפנימי, כלומר במוח, היא מתקנת את המוח, לכן הקול שלך, החלק הפנימי שלך משתנה כשאתה אוכל מצע. ואז אומר כאן הרב ברמז שהקול שלך נעשה רעמים. מה זה רעם? זה לא שקט. זה חשמל. אבל מה זה רעם? אני לא מדבר

על ברק. הברק זה חשמל. מה זה רעם? קול. מאיפה זה בא רעם? ממה זה נובע רעם? שינוי של מצב. למה יש רעמים בשמיים? התנגשות זה הברק. לא, היא צודקת. זאת אומרת שזה בעצם, הרם לא קיים לבד. הרם זה תוצאה מהברק. אז למה לא שומעים את הרם יחד עם הברק? כי המהירות שלה הרבה יותר עתיד. כי המהירות של הקול פחות מהירה ממהירות האור. אז אתה רואה בעצם את הברק. וכמה שניות אחר כך אתה שומע את הרעם למרות שהם נעשים באותו זמן כי מהירות האור יותר מהירה ממהירות

הקול אבל האלמנט הזה נעשה באותו זמן ממש זאת אומרת שכל פעם שהקול שלך נעשה רעם זה אומר שהוא פגש בברק של אור רק שזה לוקח קצת זמן עד שזה מתגלה כרעם זאת אומרת שאתה כאן מתעורר מהתעוררות פנימית בגלל שקיבלת אור מאוד חזק, חשמלי, על ידי המצה. אז הרב כאן לוקח בעצם אלמנט פה מהטבע שלה כדי להמחיש מה קורה בזמן שאתה לועס ואוכל את המצה. אז המצה בעצם גורמת לאדם, מה זה מצה בעברית? ליציאה? לא, זה עם א'. זה עם א'. למצות. מה זה למצות? לעליין. זאת

אומרת מיצא. דילוי. לא, זיכור. תפתחו את המילון, תסתכלו מה זה מצא מריבה. מצא ומריבה אומרים. לא למצוא באלף, כן? ונמצא דמו על קיר. מה זה ונמצא דמו? לא ונמצא באלף, ונמצא עם ה. זה נוכח. מה? זה לא נוכח. כן. שני אנשים, ויצא משה אליך, והיה שני אנשים ניצים. זה אותו שורש. זאת אומרת, שני אנשים רבים. כלומר, כשאתה אוכל מצב בעצם, יש בתוכך מריבה. פנימית. יש קרב בין מי למי, בין האלמנטים הרעים שבך, במרכאות, שהתגלו כ... השתמשת בהם כדבר לא טוב, בוא נגיד, לבין האלמנטים שדואגים שתהיה

במסלול, הנכון. וכמובן שבפסח, באופן מיוחד, הטוב מנצח. זאת אומרת, כמה שאתה אוכל יותר מצות בפסח, עם הכוונה הזאת, וכמה שהמצות שלך ברמה גבוהה, אתה יכול בעצם לנצח במריבה הזאת. כמו גבר שמתמודד, יוצאים לו קולות כמו רעמים, ובעצם זה נובע מבה רק שהוא קיבל, לריבה הזאת, מאותה בעצם הפנמה של רעיון, מאותו קונטקט, והחיבור הזה הפנימי שלו נפל לו הסימון במילים שלנו, מתעורר אצלו בעצם כיוון שונה לחלוטין. אור גדול מתגלה אצלו, בזכות אותה מצב. אז הפנימיות שלו בעצם השתנה כבר, רק שזה לא נראה לעין, עד שזה יגיע

לדיבור. כי הכל הוא פנימי והדיבור הוא חיצוני. ברגע שהדיבור ישתנה, אתה תבין שמשהו השתנה בתוך הכל, בתוך הפנימיות של אותו אדם. כל זה פנימי ורם זה חיצוני, אז נעשה כלו רעמים, זה כמו נעשה פנימיותו חצוני. יפה, זאת אומרת שהכל שלו נעשה חיצוני. כמו ברק, אני עכשיו מוריד את הרם מפה, איפה הרם? פה. כלומר, זה מקביל לזה וזה מקביל לזה. אז ברגע שקולו נעשה רעמים, זה כאילו שברק שלו נעשה רעמים או שהקול שלו נעשה דיבור. במילים פשוטות, כשאני מסוגל לתרגם רעיון פנימי לדבר ממשי. הגשמה. זה אכילת

מצב. לפי מה שאני מבין, לפי מה שהסברת כאן, אם נכשלתי לא פעם או פעמיים בקול שלי ובדיבור שלי, אז באכילת המצא, עצם אכילת המצא היא זיקוך של מילים חיוביות שיצאו מפי. כן, אבל זה לא בעובד של המילה, זה בייצר. בוודאי. אני מדבר ברובד הפנימי של השורש. אין ספק. כלומר, להיכשל בדיבור זה לא שהפה שלך טועה. זה שהמוח שלך טועה. נו, פה פועל נקודה. יפה. אנחנו דיברנו מההתחלה. אז לכן צריך בעצם לדעת שהמצא לא פועלת על הדיבור החיצוני. לא, לא, לא. היא מתקנת בשורש. במילים אחרות, אם

אתה רוצה לתקן את האלמנט שעושה אותך לאדם, מה עושה אותנו לאדם? הדיבור, הרוח ממללה, כלומר, המוח החושב, הדעת, זה חג הפסח. ולכן, סליחה? זה המצא ממש. זה המצא ממש, בחג הפסח. כן? בפסח תוכלו מצות. אני דווקא חשבתי שזה מתחבר לעניין הזה שישראל זעקו, הם הצליחו פתאום... זה אותו דבר, זה אותו דבר. מתי זועקים? כשכואב לך? כשיפנמת, כאב. כשעל זעקה שלהם גם עלתה. עלתה. כי זה משהו אמיתי. כי זה משהו פנימי. ואתה על שוואתם אל האלוהים. הייתה נעקה או זעקה? היה, היה הכל. שמעתי את נעקתכם, אבל

גם את צעקתכם. שמעתי את נעקתכם וגם את צעקתם שמעתי. אומרים נעקה וצעקה זה אחרת. נכון, כי זה מדרגות מדרגות של גילוי. מה? זאת אומרת שיש פה מצב מאוד מאוד …

…