Lag BaOmer, Rabbi Chim'on bar Yoḥaï et la Torah du Zohar

שיעור לג בעומר תקשין אין-היי תמיד עולים, הרי המגמה היא אין תופית, לכן בכל מדרגה יש עדיין לאן לעלות. שום דבר לא שלם בעולמנו, הכל בהשתלמות, מתמדת. השלם הוא אחד ויחיד, הקודש, ברוך הוא. על רבי שמעון בר יוחאי נאמר, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. בספר בראשית, כשהקדוש ברוך הוא בורא את האדם, והוא אומר, נעשה אדם. זה מאמר בעבור רבי שמעון בר יוחאי זאת אומרת שהמודל שהיה בפניו של הבורא זו דמותו של רבי שמעון בר יוחאי האיכות של הנפש המיוחדת הזאת שירדה לעולמנו אז אנחנו מכוונים בכל הדברים שנאמר

שיחד עם עלייתו של הגדול רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו יעלו גם כן כל הנשמות של היקרים שלנו שנמצאות כל הנשמות בחג גדול בעולמות העליונים כיוון שיש בלילה הזה וביום של המחורת עליית מן מושג קבלי שמדבר על תשוקה שנובעת מן האנושיות מבני האדם התשוקה הזאת מתורגמת לאש שאנחנו מדליקים, אנחנו משתוקקים לאש העליונה ולכן אנחנו בפועל דמיוני באקט סימבולי מדליקים אש כאן למטה כדי שהאש העליונה והאש שלנו תתחבר לה שתיהן וזה יעשה בעצם זיווג והרבה שפע והרבה נחת למעלה העלייה הזאת, עליית המען עליית המים הנוקבין

גורמת למעלה, בעולמות העליונים, כשאני אומר למעלה כמובן, זה לא למעלה, זה בפנימיות העולמות, הכל כאן. אין למעלה ואין למטה, זה רק מושגים. אלא בתוכיות העולם הזה יש הרבה רבדים שאנחנו לא רואים אותם, והשיעורים שאנחנו נותנים בלילה הזה הם לזיווג כל המדרגות יחד. אנחנו לא רוצים שיהיה עולם פנימי שהוא מנותק. מן העולם החיסוני שאנחנו נמצאים בו. אנחנו מכוונים שהעולם הפנימי והעולם החיסוני, שהרבדים הפנימיים והרבדים החיסוניים, יהיו באחדות אחת כוללת, כדי שנראה בסקירה אחת את כל המציאות, ולא כאיברים נפרדים, חלוקים, שאין בהם קשר, ביניהם קשר. לכן, אנחנו

מכוונים לאילוי שכינת אוגזנו. להכיש גאולתנו השלמה במהרה בימינו אמן וכמובן אנחנו עובדים לבעלי אכסניה יהושע, שוקי וסיגלית השם ישמרים וחיים שנהגו לפתוח את ביתם כל שנה ואת הלב שלהם בלילה הזה אז זכות התנה רבי שמעון בר יוחא יגן באדם ובעד כל הנוכחים כאן ובעד כל אחרינו בית ישראל בכל מקום שאין מלצאים לגבא עומר הוא חגה של תורת הנסתר. זה חג מיוחד של הפנימיות, של התוכן הפנימי, של המימד הסודי, שהוא בעצם מימד של שלמות. סוד בעברית פירושו הסתודדות. והסתודד בעברית זה להתחבר, להיות בשלמות. תורת הסוד היא

תורת השלם. זאת אומרת שיש ביום הזה מדרגה מאוד מאוד עליונה, ולכן בחר רבי שמעון מר יוחאי לעלות לגנזי מרומים דווקא ביום הזה. מוזר לומר שהוא בחר למות ביום הזה, אבל זה בדיוק מה שקרה. גדולי ישראל יודעים ומחברים את יום הסתלקותם כדי להתחבר לממד הפנימי של המציאות, כשהוא הממד החיסוני. וביום הזה הוא בעצם עובר מן החיצוניות אל הפנימיות. זאת אומרת שביום הזה הוא מראה לנו שיש קשר מאוד מאוד מאוד גדול בין מה שרואים עם העיניים שלנו לבין מה שאיננו רואים, מה שאמורים לראות בעיני הרוח, בעיני הנשמה.

זאת אומרת שביום הזה מתגלים הסודות הגדולים ביותר של כל היקום. ככה זה מובא בספר. אחד מן הספרים הגדולים והקדושים שנכתבו בעיד רזוטה. העיד רזוטה זה הספר האחרון שנכתב בלילה של ההסתלקות של רבי שמעון בר יוחאי. במסורת חז'ל נאמר שבלג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמוץ. ככה אומרת לנו הגמרא, הם מתו מפסח לעצרת, כלומר, בין פסח לשבוע, אבל הפסיקו מלמות ביום לג בעומר. ככה מלמדים אותנו חזק. השאלה היא למה? כנראה שלג בעומר יש בכוחו להפסיק את המיטה. זאת אומרת שביום הזה, קודם כל התאריך זה חי בעייר.

כלומר אנחנו ביום של חיים, אנחנו ברגע של חיים חי לחודש עייר. אנחנו יודעים שחודש עייר הוא חג. בפני עצמו. כל החודש יש בו מימד לאומי מאוד גדול. ראינו את יום ההסמעות, עוד מעט נגיע גם ליום ירושלים, ראינו את פסח שני, ועכשיו אנחנו נפגשים עם לג בעומר. לג בעומר אינו יום דתי. לג בעומר הוא יום לאומי, שהתחבר למימד של קודש. למה אני קורא לו יום לאומי? כי רבי שמעון בא יוחאי, היה לוחם, צהל. מה אתם חושבים שרבי שמעון בר יוחאי היה איזה זקן יושב במערוץ ולומד תורה?

הוא היה קרדי גדול, אבל הוא היה גם בסיירת. הוא היה חלק מן המרד של בר כוכבא. בגלל זה פחדו ממנו כל כך הרומאים. אם הוא היה סתם איזה רבא שמלמד תורה, ממי זה מפחיד? את מי זה מפחיד? אלא הוא היה בעל כישרונות צבאיים. הוא לקח בידו את המרד של רבו רבי עקיבא נגד שלטון הורומי בארץ ישראל כדי לחזור לשלטון עצמאי כלומר רבי שמעון בר יוחאי פיקש עצמאות הוא רצה יום עצמאות כמובן שלסערנו שם זה נכשל באותה תקופה אבל האנרגיה נשארה בעובדה שהצלחנו בדור שלנו באותו חודש

לחזור אל חג הלאומיות שלנו אל השלטון של עם ישראל בארצו מה שהרמבן מכנה המצווה החשובה ביותר מבריאת העולם להקים מדינה רמבן שהיה האחרון המקובלים כידוע דרך אגב חכמי הקבלה כולם קשורים מאוד לציונות להפך מי שלא לומד קבלה מי שלא מעמיק בקבלה הוא דווקא מתרחק מהפן הזה והדברים תכף יתבררו מדוע זה הופך להיות בצורה כזאת, זה מתלבש בצורה כזאת. אבל מי שרגיל לזה יודע שכל חכמי ישראל, המקובלים הגדולים, תמיד היו קרובים גם למדינת ישראל, בוודאי. זאת אומרת שהיום הזה, בתכונה הפנימית שלו, מסוגל לשנות את התנועה שמוליכה

אל המוות, ופשוט להפוך את זה להליכה לכיוון החיים. זה... הסוד שתלמידי רבי עקיבא הפסיקו מלמוץ. מה זה פסקו מלמוץ? איך אפשר להפסיק? הרי מתים, מתים, מתים. כנראה שקרה משהו ביום הזה. וכאן נכנס הפן הלאומי ולא רק הפן הדתי. אומרים לנו חכמים שביום הזה הם התגברו במלחמה נגד רומי. זאת אומרת שבלג בעומר קרה משהו שחיבר את הקודש הפנימי שעליו אנחנו מדברים, שפכת ניכנס אליו. בעניין הספר המיוחד ליום הזה, ספר הזוהר הקדוש, זה מחובר אל החלק הלאומי שלנו, אל הקשר שלנו עם האדמה הזאת, ועם השלטון היהודי בארץ

הזאת. זאת אומרת שבעצם ביום הזה יש לנו אפשרות לחזור ולטעום מעץ החיים. מה שאף פעם לא טעמנו. הרי אדם הראשון לא טעם מעץ החיים. הוא טעם מעץ הדעת, טוב ורע. ומיום שהוא טעם מאותו עץ, נפלה מיטה לעולם. ירדה מיטה לעולם. המוות הגיעה לעולם. וההיסטוריה שלנו חיכתה ואימתינה בסבלנות במשך אלפי שנים, שיום אחד נטעם מעץ החיים. בא אחד מהתלמידים, בדור מאוחר יותר, וכתב את ספרו וקרא לו בשם עץ החיים. הארי הקדוש. ומאיפה הוא לקח את כל עץ החיים? עץ מלשון עצה. מתורתו של רבי שמעון בר יוחאי,

מהזוהר הקדוש. כלומר, כל מה שכתב האריה הקדוש, זה רק מהזוהר. דרך אגב, כל גדולי המקובלים, הרב קוק זצל, אומר וכותב, כל מה שכתבתי אי פעם בכל הספרים שלי, לקוח רק מהזוהר הקדוש ומכתבי האריזל. כמובן שאנחנו צריכים להבין את התוכן. אבל התוכן הוא הרבה יותר מלימוד פשוט של תורה. הוא פשוט לגימה, אכילה של עץ החיים. לאכול מעץ החיים זה לא ללמוד תורה על ניירות. זה ללמוד בצורה של הפנמה, של אכילה. אני מחדיר לתוך הנפש שלי, אני הופך להיות כולי. כל הטעים של הגוף שלי הופכים להיות הלימוד

שאני לומד אותו. כלומר, ביני לבין הלימוד אין כבר הבדל. הלימוד ואני אחד. כך רבי שמעון בר יוחאי חי. שארץ ישראל והאדם הופכים להיות אחד. אם אני מרגיש שאני חי על ולא חי ב, אני עדיין בבעיה. אנחנו לא חיים על ארץ ישראל. אנחנו חיים בתוכה. היא ואנחנו גוף אחד. מי שלא מרגיש את זה צריך לעבוד. אני לא חי עם חבר שלי ליד. אני צריך להבין שאח שלי, דתי או לא דתי, זה לא מעניין אותי. איש ישראל הוא חלק מהנשמה שלי ואני אוהב אותו ולא מסוגל להתפלל אם

יש לי שנאה לאחד מאחיי. גם אם הוא לא חושב כמוני. אי אפשר להתפלל, כי תפילה זה לשון קשר. אי אפשר להתקשר לאחד עם אתה כאן בפיצול. אם יש לך …

…