Le mois d'Av : miroir de Souccot et joie cachée

חודש טוב ומבורך אנחנו משתדלים כל פעם לא לדלג על שיעור וזה ממש בריצות ובכל מיני זרוזים אבל צריכים לעשות את הדברים כמה שיותר בעקביות אנחנו נמצאים בתלתו של חודש אב ואומנם החודש הזה עדיין לא העיר במלוא אורו כפי שירות והשורש אבל אנחנו מאמינים ובטוחים ווודאים שזה קורה אנחנו כבר רואים ניצנים של השינויים הגדולים האלה בהיסטוריה כבד הימים של ימי המצרים עומדים מול כבד הימים של חודש תשרה בין ראש השנה ליום שמיני חג הצרף כלומר יש כאן הקבלה שבכוונה הבאתי אותה, בין 22 הימים כולל, כן, שמי

ניחה גצרת, לבין ימי בין המצרים שהם גם כן כולל הימים, 22 ימים, וצריך להבין שחכמי הסוד, אם הם קישרו בין הימים האלה והאלה, זה אומר שיש מין המחנה המשותף ביניהם, ואנחנו צריכים לדלות מההשוואה הזאת בין הימים. בין ההקבלה הזאת את השיעור הפנימי את המסר שיוצא מהקשר בין הימים לפי חשבון זה הימים שמראש חודש אב ואלח כלומר מהיום עומדים לעומת ימי חג הסוכות זאת אומרת שאם ימי בין המצרים זה כל התקופה מ-17 בתמוז עד תשעה באר וזה מקביל בין ראש השנה לסוף סוכות זה אומר שהיום אנחנו

מתחילים בעצם חג הסוכות הבנתם? ובדיוק בהקבלה זה אותם ימים זאת אומרת שראש חודש אב יש בו מיום טוב ראשון של חג הסוכות וזה הרמז הגנוז בצירוף החודש. ה, ו, י, כ. אתם שמים לב ששם הוויה הפוך, אבל לא באופן מוחלט, אלא רק החלק הראשון הפוך. והחלק השני, י ו ה, זה אותיות שהן בסדר הנכון. זה אומר שיש כאן רמז, למדנו כבר כמה פעמים. שצירוך שם הוויה שמופיע בכל חודש, בא להורות על המנגנון הפנימי שזורם, על האנרגיה הפנימית שזורמת במשך החודש הספציפי הזה. מבחינתנו, אם יש לנו

בעצם אותיות ה, ור, ה, זה אומר לנו קודם כל שהכלים עומדים לפני האורות. בגלל שהסדר הנכון הוא י' כ' ו' וגם בכלים עצמם יש היפוך, במקום ו' כ' זה ה' ו' אבל בחצי החודש אנחנו חוזרים לסדר שמופיע דרך האותיות י' וה' זאת אומרת שבחמישה עשר לחודש אב, חצי החודש, ת' באב, יופיעו בעצם שתי האותיות י' ה' שיוד ה' זה בעצם האותיות של החוכמה והבינה, שהם רמז למה שאנחנו צריכים כדי לבנות בכלל בית פרטי, חתונה, ובית כללי, חתונה בין הקדוש ברוך הוא לבין כנסת ישראל, שזה גם

כן גילוי של אותיות יוד כבעולמנו, כשהקדוש ברוך הוא בעצם נושא לאישה את קלטו כנסת ישראל. עכשיו, מאיפה יוצא הצירוף הזה? הי וב יהוד כאב יוצא מהפסוק בספר דברים בספר שאנחנו מתחילים אותו השבת בעזרת השם פרק קו זין פסוק תת הסקט הוא שמע ישראל היום שטבעת הסקט רומזת לחג הסוכות כלומר אתה יכול לקרוא במקום הסקט הסוכות במילים אחרות אנחנו מתחילים היום את חג הסוכות שבתקופה שקודמת לחג הסוכות שאנחנו נתפגש איתו בחודש תשרה מה זה אומר? אז יש הקבלה בין הימים כלומר שאותם כבד ימים של בין המצרים

מיוץ זין בתמוז עד תשעה באב ועד בכלל מקבילים לכבד הימים שמראש השנה עד שמיני עצרת ועד בכלל ולפי זה התכונה הפנימית של הימים, הפותחים את חודש אב, היא תכונה של שמחה. שהרי איך נקרא חד הסודות? זמן שמחתנו. זאת אומרת שהיום, בפנימיות העולמות, מתחילה תקופה של שמחה. למרות שבחיצוניות, אנחנו רואים וחווים תקופות של אבן, של חורבן. למה? כי פשוט כשה... אנרגיה גדולה מאוד, כגודל הפספוס שלה, כך גודל הצער. במילים אחרות, החודש הזה, מתחילת בריאתו, כי הזמן הוא בריאה, מתחילת בריאת הזמן היה אמור להיות החודש הגדול ביותר.

לכן הוא נקרא אבא, חודש אב. אלא שבגלל הגודל שלו, והחיסרון שלנו כמקבלים לקבל את האור הגדול הזה, נוצר פער בין האידאל הגדול לבין היכולת שלנו להכיל אותה ולכן זה גורם למשבר, גורם לשפירה מה צריך לעשות? אז בינתיים מה שהקדוש ברוך הוא עשה זה שהוא הוריד את הווליום של האור הגדול של חודש אב במשנה זה מופיע בטענית כבב ממעטים בשמחה מי שנכנס אב, ממעטים בשמחה. כלומר, הקדוש ברוך הוא מעשה, הוריד את הווליום של השמחה. אבל אתם מסכימים איתי שזה מצב לא נורמלי. אנחנו היינו אמורים להגביר את

היכולת שלנו לקבל. אז בינתיים, בגלל שאנחנו לא עושים את זה, אז מורידים את הזרם החשמלי האלוהי. במקום להגדיל את היכולת שלנו להכיל. אבל שתדעו לכם, זה מה שצריך לעשות. ואנחנו גם, בעזרת השם, בסיום השיעור, נאמר. איך עושים את זה? איך מגבירים את היכולת שלנו לקבל את מה שהקדוש ברוך הוא תכנן לתת לנו? ושמשום מה לא היינו מסוגלים לקבל, ולאט לאט, אם יתקדמו את ההיסטוריה, אנחנו מתקנים את המצב הזה, והכלים שלנו יותר ויותר מוכשרים כדי לקבל את האור הגדול. אז אני חוזר. התכונה הפנימית של היום ושל

כל החודש הזה זו שמחה גדולה, אלא בגלל שאנחנו לא מסוגלים לקבל אותה, אז זה הפך להיות בחיצוניות, כלומר בתוצאה, חורבן. ממש כדוגמת ימי השמחה בחג הסוכן הנקרא זמן שמחתנו, ומכאן, למה שקבעו חזל במסכת טענית, כבב עמוד ב' מי שנכנס אב ממעטים בשמחה. לא בגלל שזה לא חודש שמח, אלא בגלל שהקב' הוא דואג לנו, כי כשהוא נותן לנו את מלוא האור, אז אנחנו קצת מסתנברים. אז הוא לטובתנו הוריד קצת את הווליום של האור, כדי שנתרגל לאט לאט לקבל את האור בצורה אמיתית, ולכן גאולתם של ישראל, אומרת

הגמרה בירושלמי ברכות, היא דומה לעלות השחר. שלא מקבלים את האור של השמש בבת אחת אלא השמש זורחת לאט לאט בעקביות והביטוי של הגמרה שמה כמעה כמעה כך היא גאולתם של ישראל עכשיו אתם מבינים למה? כי כשיוצאים ממערה לאור יכולים להסתנבר במיוחד כשאנחנו במערה הזאת כבר יותר מאלפיים שנה אז לאט לאט אנחנו יוצאים מן חושך אל האור ולא במעבר חד אלא בהדרגתיות כדי שנתרגל לאור הבעיה בסגנון הזה היא שככל שאנחנו לא רואים את הדברים בבת אחת ככה אנחנו גם מסוגלים לפספס אותם כלומר אם הייתי רואה את

הילדים שלי גדלים בבת אחת מגיל אפס הייתי רואה את הבן שלי בן שמונה עשרה הייתי אומר וואו אבל ברגע שהבן שלי גדל יום יום, לאט לאט בבית, אני לא שם לב לגדילה שלו. אותו דבר בגאולה. אם היינו רואים גאולה ניסית בבת אחת, כולם היו אומרים, וואו. אבל בלי שהגאולה באה כמעה כמעה, הרבה אנשים מפספסים אותה, ועדיין מבקשים גאולה שלמה. צריך לבקש. אבל אנחנו לא רואים את כל השלבים של אותה גאולה. ולכן יש שם אנשים שהגיעו למסקנה שכל עוד ולא הגיע מלך המשיח, לא מדובר עדיין בגאולה

וזאת טעות חמורה ביותר וגם על זה צריך לתת את הדין חז ושלום לפני הקב". למה? כי נתתי לך גאולה, היא כבר החלה ואתה עדיין כופר בה ואתה אומר שהיא איננה זאת כפיות טובה כלפי קודשברך הוא כלומר, שלא מדובר כאן בהשוואה חיצונית או באינפורמציה חלולה אלא שחכמי הסוד באים לעזרתנו שנדע להעמיק בתודעתנו איך להתייחס לימים הללו מראש חודש אב ועד תשעה באב שהמיעוט בשמחה חייב להיות פועל יוצא של השמחה שאנו מפסידים באותם ימים במילים אחרות אני לא רק צריך למעט בשמחה אלא אני צריך לדעת שהמיעוט בשמחה

נובע ממקום שהוא ריבוי שמחה ובגלל שאני חלש אז אני ממעט בגילוי הגדול שאמור להיות לפי המקור לפי השורש של החודש ולכן זה לא מצב נורמלי לכן אני כואב בגלל שאני לא מסוגל לקבל את האור כלומר על מה אנחנו צריכים לבכות? על עצם ההודה שאנחנו חלשים ולא מסוגלים להבין להפנים ולהיות בעצם בכלים הגדולים שמסוגלים לקבל את האור דוגמה לדבר, חכמנו זיכרונם לברכה שלא כמונו כשהיו פותחים ספר ומדוודפים ולא מבינים שיעור הם לא היו עושים כמונו, מדוודפים עוד אולי אני אמצא שיעור אחר שיותר קל לי ואם לא

אז אני סוגר את הספר ופותח אחד אחר לא, הם היו יושבים ובוכים כל הלילה למה אני כל כך סגור, סתום, עד כדי כך שאני לא מבין את דברי חזל …

…