Le Rav Amar et l'étude de la Torah chaque jour

החברים, התלמידים, השם עליהם יחיו. אתם מדברים עברית, נכון? אני אתארגן קצת מדבר. אה, כבודו אתארגן קצת. אולי בסוף. השבוע קראנו בשבת פרשת יתרו. ושם במרכז ישמתן תורה. בירד השם על הר סיני. ושמענו את כל השם. וכתוב בגמרא בשבת שכשישראל שמעו את הקול של השם, יצאה נשמתם. מתו. כמו שכתוב בשיר השירים, נפשי יצאה ודברו. כשהשם דיבר איתנו, הנפש שלנו יצא. ואז השם הביא טל של דחייה. שעתיד להחיות בו את המתים, בתחיית המתים, ויחיה את כל עם ישראל. ואז קיבלנו את התורה. התורה שלנו, שהשם נתן לה, לא

דומה לשום דבר בעולם. יש הרבה חוכמות, יש הרבה תורות, יש הרבה דעות, אבל זה הכל יצירות שבני אדם מוציאים מדעתם. כך כתב הרמב״ם. הרמב״ם אומר, כל המדעים, הרמב״ם ידע את כל המדעים, כל המדעים הם מדעתם של בני אדם. אבל התורה הזאת היא תורת אלוקים חיים. זה רק דעתו של הקדוש בנו, לא של בני אדם. וכשהשם החליט לתת לנו תורה, קרא למושה. מושה עלה למרון. ושאלו מלאכי השרת מה לילוד אישה בינינו? מה עושה כאן? אמר להם הקדוש ברוך הוא הוא בא לקחת תורה בשביל עם ישראל הם

מאוד מאוד נלחמו והתחננו לפני השם שישיר את התורה למלאכים כמו שאמר הפסוק השם אדוננו תנה אותך על השמיים תהות שלך את התפארת והכבוד שלך זה התורה שלך תן אותה על השמיים למלכים למה תיתן לבני אדם שהם עשויים מאפר בשר ודם יש להם כל מיני עברות תן תורה למלכים והשם לא הסכים אמר אני ברתי התורה בשביל בני אדם ואם אדם זוכה ולומד תורה ומתוך הרעת השם מתוך הכנעה והתבטלות לתורה, אז התורה נכנסת בלב שלו, בנפש שלו, ומשנה אותו, עושה אותו ליצירה אחרת. המידות שלו נעשים טובים, ההתנהגות

שלו טובה, והוא משתנה לטוב. ואם אדם לא לומד תורה, אז הוא מפסיד. את ההפסד הכי גדול שיש בעולם כי השם נתן לנו כזאת מתנה יקרה ואנחנו לא נלמד אותה או שנלמד אבל לא נעשה מאמץ להשקיע הכוחות כדי להבין טוב את התורה או שלא נעשה מאמץ לקיים את התורה אז זה הפסד הכי גדול וההפסד הזה אין לו אח בריאה אין לו דוגמה בעולם. זה הפסד. השם זיקה אתכם, ואתם לכאן, לירושלים, מר הקודש, ואתם נמצאים במקום שמלמדים אתכם תורה, מסבירים לכם את זה לשמיים. תיקחו אתכם את הדבר.

איפה שתלכו, איפה שתהיו, וכל מה שתעשו, אבל התורה עלתה הזו. ללמוד תורה כל יום. וכך כתוב בהלכה ברמב״ם, וגם בשולחן ארוך, שחייב כל איש ישראל ללמוד תורה ביום ובלילה, בין אם הוא צעיר ובין אם הוא זקן, בין אם הוא עני ובין אם הוא עשיר, אפילו חולה ובעל איסורים, חייב ללמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר, והגית בו יומם בלילה. וכשאדם לומד תורה באמת, ומתכוון לקיים אותה באמת מיד הוא נדבק עם הקדוש בו את השם אלוקיך תראה, צריך להיות תראה, פחד ואותו תעבוד ובו תדבק צריך להתדבק בשם, שואל

את הגמרא איך אדם יכול להתדבק בשם ועלו השם אלוקיך אש אוכלהו זה אש איך אפשר לדבק. ומדגמרי גם התורה זה אש. ממינו אש דת למו. כה דברי כאש נאום השם. ויות והתורה זה אש, האש של התורה, שאדם לומד מדבק את אותו עם השכינה של הקדוש ברוך הוא. ואז מאותו יום הוא הולך ומתעמיד. וכל זמן שמוסיף תורה, מוסיף קדושה. מוסיף ויראה. עושים דביקות בשם יתברך על כן תשתדלו לא להפסיק אף פעם במוקד ולא תאמר אני כבר למדתי שנה אני כבר למדתי עשרים שנה התורה זה מזון הגוף

של האדם צריך מזון כדי להתקיים צריך לחם, צריך מים אוכלים גם קצת מסל, דגים, ערקות אפילו שאדם אכל כבר ארבעים שנה ממשיך לאכול, אם לא, פעם הייתי עם איזה קבוצה של צעירים, ודיברנו על תשובה ועל תורה. אז אחד אמר לי, חילה הכבודה, אני בן 45, מגיל 6 אני לומד תורה. כל יום יש לי שעות, הייתי בן 6, עכשיו 39 מספיק. אני כבר למדתי מספיק. אמרתי לו, אתה צודק, בן כמה אתה? 45. מתי התחלת ללמוד? בגיל 6. זה התחלת לאכול. אמר לי, מיום שנולדתי, ישר הולכים לנות.

אז אכלת 45 שנה, תפסיק חודשיים. מה, אתה רוצה להרוג אותי חודשיים לא לאכול? אמרתי, אפילו משה רבנו לא אכל רק 40 יום. אתה רוצה אני חודשיים? אמרתי לו, תצילי. אי אפשר, נכון? אמרתי לו, גם התורה אי אפשר. האוכל הוא מזון של הגוף, והתורה היא מזון של הנשמה. הנשמה לא נהנית מהלחם, ולא מהבשר, ולא מהעוגות, גם לא גלידות. אבל מה כן הנשמה נהנית? מהתורה. זה מקיים אותה. כי לכך טוב נתתי לכם תורתי, אל תעזבו. אף פעם אל תעזבו. תצליחו, והרבי אומר לכם בצרפתית, אם צריך, ותהיה לכם

הצלחה וברכה, ואני נותן הרבי חלק לכם, לכל אחד, זה קניין תורה, כדי שזה טוב, תלמידו בו, לא ארוך, אבל זה יעזור בנושא. חזקו, ברוכים תהיו לשם.

…